פעלים בבניין פיעל
איבד
איהב
איוה
איזן
- = היטה אוזן לשמוע [שבי"ל]
איזר
איחז
- [רק בבינוני "מאחז"] [שבי"ל]
איחר
איכל
- [רק בעתיד "תאכלהו"] [שבי"ל]
אילם[פ]
אילף
אילץ
אימץ
אימץ לב
אינה
איסף
- [רק בבינוני "מאסף"] [שבי"ל]
אירב
אירר
אירשׂ
אישר
- = ענינו נתינת חיים וטוב או שבח והילול לפעול [שבי"ל]
בונן
בוסס
בוקק
ביאר
ביהל
ביזר
ביטא
ביכה
- = לרוב הבכי [שבי"ל]
ביכר
- = עשיית בכור וביכורים [שבי"ל]
בילה
בילע
ביער1
- = הדליק
ביער2
- = מענין אכילת בהמה. והושאל לכליון [שבי"ל]
ביעת
ביצע
ביצר
ביקע
ביקר
ביקש
ביקש את נפשו
ביקש פני ה'
בירך
- בכל לשון או בלשון הקודש? / אראל
- ברכות / עמוס -> הבדלה
- ברכה וקללה בספר איוב / ברוך ברמן -> מגדים יח-יט
- ברכה ראשונה - המקור / ע"פ הרב אליהו בן אמוזג
בירר
בישל
- = לבישול על-ידי האש [שבי"ל]
בישׂר
ביתק
ביתר
גיאל
גיבר
גידל
גידע
גידף
גילה
גילח
גימא
גינב
גירה
גירע
גירש
גישש
גִלגֵל
דומַם
- [פיעל בצורת שורש מרובע] [שבי"ל]
דיבר בליבו
דיבר1
דיבר2
- = לשון דֶבֶר [שבי"ל]
דיכא
דילג
דילה
- = ענינו הגבהה במוסרי [שבי"ל]
דימה
- = יש בענינו גם דמיון במחשבת הנפש, ראב"ע אסתר ד13 [שבי"ל]
דישן1
הולֵל
הותת
- = פיעל יוצא לשם מופשט "הוות", כמו מ"עוול" - "יעוול", ה"רע" - "נרע" [שבי"ל]
הילך
- = לפעולת הליכה בלבד, לא לבוא למקום ידוע [שבי"ל]
הילל
היסה
- = רק בציווי "הס!", "הסו!"; ציווי על-משקל "צו", וע' רש"י במדבר יג [שבי"ל]
הירס
הֵתֶל
- [יוצא, והפעול בב', וכתב ראב"ע "מילה זרה בעבור היות התי"ו רפה, ועיקרה להידגש כמו 'ויהתל'". וע' בדברי רש"ד] [שבי"ל]
זורֵר
זיבח
זיהם
זיכה
זימר
זינב
- = כריתת זנב, על צד המליצה [שבי"ל]
זינק
זיקַק
זירה
זעזע
- [משקל מרובע] [שבי"ל]
חִדָּה
חולֵל1
- = הושאל ללידה ובריאה בעבור החיל ליולדה, כמו "חיבלתך אמך", "יחבל און", מן חבלים [שבי"ל]
- זעם גלוי גורם לנזק נסתר / אראל
חולֵל2
חולֵל4
- = ניגן במחול [שבי"ל]
חונן
- = הנכון שהוא מנחי ע"ו, משורש "חין" [שבי"ל]
חוקק
חיבל2
חיבל3
חיבק
חיבר
חיבש
חידש
חיוה
חיזק
חיזק לב
חיטא
- = ענינו תיקון והכשר [שבי"ל]
חייב
חייה
חיכה
חיכם
חילה1
חילה2
- חילה פני- = התפלל אל- [שבי"ל]
חילל1
- [בא בלא דגש] [שבי"ל]
חילל2
חילל4
- = ניגן בחליל [שבי"ל]
חילף
חילץ
חילק
חימד
חימם
חימש
- = לקח חמישית; ורש"י פירש "הכין תחמושת", וכן תרגם אונקלוס [שבי"ל]
חינן
- = על דרך השלמים, וענינו נתינת חן לדבר, שיהיה לרצון לפני מי [שבי"ל]
חינק
חיסד
חיסר
- = יוצא מענין ב [על האדם שנחסר לו הדבר] [שבי"ל]
חיפא
חיפה
חיפשׂ
חיצץ
חיצצר
- = תקע בחצוצרות, ויתיר צ' [שבי"ל]
חיקר
חירף
חירף את נפשו
חישב
- = בענינו חישוב מספר [שבי"ל]
חישק
- = טבעי בהיקף [שבי"ל]
חיתם
חיתת
חַלּוֹת
- = מקור תחת שם מופשט [שבי"ל]
חרחר
- = משקל מרובע [שבי"ל]
טאטֵא
טיהר
טילל
טימא
טינף
טיפח
טלטל
- [משקל מרובע] [שבי"ל]
ייאש
- = יוצא לנפעל מענין ב [האיש אשר הדבר נעזב ממנו] [שבי"ל]
ייבב
ייבם
ייבש
ייגה
- = רק בעתיד "יגה", והמילה חסרה י', ע' שורש ישר [שבי"ל]
ייגע
יידה
יידע
ייחד
ייחל
ייחם
יילד
- = ענינו עזר וסיוע ללדת, כמו "חיה" בדברי חז"ל [שבי"ל]
ייסד
ייסר
ייפה
יירא
יירש
- = כמו "ירש" [שבי"ל]
יישב
יישן
יישר
כונֵן
- = תיקון קיים ומתמיד [שבי"ל]
כיבד1
כיבד2
כיבה
כיבס
כיבש
כיהה
כיהן
- = יוצא לעבודה [שבי"ל]
כיזב
- [הפעול הוא הדיבור הכוזב] [שבי"ל]
- כזב - שלה (שולל) / אביתר כהן
כיחד
כיחש
כילה
- = לשם או למקור פועל אחר [שבי"ל]
כינה
כינס
כיסה
כיסה פשע
כיעס
כיפר
- = ע כיסוי מוסרי, ורובו לכיסוי חטא ועוון, ובמילת "על" [וע' בסמוך], אם על החטא ועוון שלא ייראו עוד, או על האדם החוטא. ובקרבן להגן עליו מן העונש. ועמו טהרה וחיטוי [שבי"ל]
כישף
כיתב
כיתר
כיתת
כִלכֵל
- = השלים חפצו של מישהו והספיק לו די צרכו במאכל ומשתה ובשאר דברים [משקל מרובע] [שבי"ל]
כרכֵר
כרסֵם
ליבב1
ליבב2
ליהט
ליחך
ליחש
לימד
ליקט
ליקק
מוגג
מולל1
מולל2
מותת
מיאן
מיגן
מיגר
מידד
מיהר
- = יוצא לפועל הבא אחריו [שבי"ל]
מילא
מילט
מילל
מינה
מיעט
מירר
מישל
- = כמו "משַל" [שבי"ל]
מישש
נִגַּע
נִדָּה[פ]
נובב
נופף
ניאף
ניאץ
ניאר
ניבט
ניבל
ניגח
ניגן
ניהג
ניהל
ניחל
ניחם
- = מענין ב [ריצוי מיגון ועצב] [שבי"ל]
- מתי נבואה יכולה להשתנות? / אראל
ניחש
ניחת
ניטל
ניכה
ניכל
ניכר
ניסה
ניסך
ניער
ניפץ
- = בענינו רציצה ושבירה [שבי"ל]
ניצח
- = יוצא לדבר שיהיה לפועל כוח ותוקף עליו [שבי"ל]
ניצל1
ניצל2
- = הסרה והרקה [שבי"ל]
ניקה
ניקם
ניקף
ניקר
ניקש
נישה
נישך
נישל
נישׂק
נישק1
נישק2
ניתח
ניתץ
ניתק
ניתר
סובב
- = על-דרך נחי ע-ו [שבי"ל]
סיבב
- = יוצא לנפעל [שבי"ל]
סיגר
סיחה
סיכל
סיכר
- = יוצא לדבר המסוגר [שבי"ל]
סילד
סילה
סילף
סימך
סימר
סיפח
סיפר
סיתם
סיתר
סכסֵך
סלסֵל
עודד
עולֵל2
- = על-דרך נחי ע-ו [שבי"ל]
עולֵל3
- = על-דרך נחי ע-ו, וענינו לקיחת העוללות [שבי"ל]
עונן[פ]
עופף
עורר
עיבט
עיבת
עידר
עיוֵּד
עיוה
- = טבעי [שבי"ל]
עיוור עין
עיול
- = יוצא לעוולה [שבי"ל]
עיור[פ]
עיוֵּת
עיזק
עיטר
עיכס
עילע
עימר
- = עשה עומרים [שבי"ל]
עינה
עינה נפש
עינן
- = הביא עננים [שבי"ל]
עיפר
- = ענינו זריקת עפר [שבי"ל]
עיצב
עיצם2
עיקב
עיקר
עיקש
עירה
עישׂה
עישׂר
- = קבלה ונתינה [של מעשר] [שבי"ל]
עיתד
ערעֵר
פוצץ
- = ענינו רציצה ושבירה [שבי"ל]
פורר
פיאר
פיגר
- = ענינו עייפות וסור כוח [שבי"ל]
פיגש
פיזז
פיזר
פיחד
פיכה
פילא
- = על-דרך נחי ל-א, וע' שורש מרה. ובא סמוך ל"נדר", לבארו, שהוא מובדל מסתם נדר שהוא לאסור איסר על נפשו ונדר זה הוא לקרבן, וע' ברמב"ם ז"ל ריש הלכות נדרים ובר"ן ריש מסכת נדרים [שבי"ל]
פילג
פילח
פילט
פילל2
פילס
פינה
פינק
פיסג
פיסח[פ]
פיעל - כללי
פיעם
פיצח
- = שבר [שבי"ל]
פיצל
פיקֵד
- [רק בבינוני "מפקד"] [שבי"ל]
פירד
פירק
פירשׂ
פישׂח
פישט
- = להסרת בגדי זולתו [שבי"ל]
פישׂק
פיתה
פיתח
פצפץ
פרפֵר
צודד
צידק
ציוה
ציחק
צימח
ציעה
ציעק
ציפה1
- = צפה וקיוה לדבר אשר יבוא [שבי"ל]
ציפה2
צירף
צמתת
צפצֵף
קומם
קונן
קושש
קיבל
קיבץ
קיבר
קידם
קידש
קיוה
קיטר[פ]
קיים
קילל
קילס
קילע
קינא
קינן
- = גר בקן [שבי"ל]
קיפד
קיפץ
- = דילג, על-ידי כיווץ רגליים [שבי"ל]
קיצה
קיצץ
קיצר
קירב
קירה
קישה
- = ללידה [שבי"ל]
קישר
קלקַל
רובב
- [רק בעתיד "רֹבּוּ"; והדגש לחסרון הב' השניה, וכן "רֹמּוּ". או הוא פעל ובא דגש באתנח, כמו "נזלּו".] [שבי"ל]
רודד
רומֵם
- = במוסרי [שבי"ל]
- הרומו והיבדלו / עמוס -> הבדלה
רוצץ
- = ענינו ריצה הנה והנה [שבי"ל]
רושש
ריבה1
ריבה2
ריגל
- = רוב ענינו - תור הארץ וחקרה, שהולכים בכל מקום מסתר [שבי"ל]
- ראה - ריגל - חקר - תר / אראל -> פו"ס 5
רידה
- = ענינו הכנעה והשפלה [שבי"ל]
רידף
- = רדף בתמידות [שבי"ל]
ריוה
ריחם
ריחף
ריחק
ריטש
רימה
רינן
ריעה
ריפא
ריפא4
ריפד
ריפה
ריצד
ריצה
ריצח
ריצץ
ריקד
ריקע
ריתח
שׂגשׂג
שובֵב1
שובֵב2
שׂוחח
שוטט
שׂוכך
- = על-דרך נחי ע-ו [שבי"ל]
שומם
- [רק בבינוני "משומם"] [שבי"ל]
שוקק[פ]
שורר1
שורר2
שיאל
שיבח1
שיבח2
שׂיבע
שיבץ
שיבר
שׂיבר
שׂיגב
שידד
שׂידד
שיוה
שיוע
- = שוועת תפילה [שבי"ל]
שׂיחק
שיחר
שיחת
שיטח
שיכח
שיכל
- = יוצא גם לאבות, והושאל לכל איבוד [שבי"ל]
שׂיכל
שיכן
שיכר
שילח
שילם[פ]
שילש
שׂימח
שימע
שימר
שׂינא
שינה
שינן
- = ענינו לימוד - ע' רש"י דברים ו7 [שבי"ל]
שינס
שיסע
שיסף
שׂיער
שׂיפח
- = הדביק דבר רע ב- [שבי"ל]
שיקץ
שיקר
- = לברית, דיבור, והבטחה [שבי"ל]
שׂיקר
שׂירך
שירת
שישא
שישה[פ]
- = לחלק אחד משישה [שבי"ל]
שִעשַע
תופף
תיאב
- = כילה, ראב"ע עמוס ו8 [שבי"ל]
תיאה
תיאר
תיוה
- [רק בעתיד "ויתו"] [שבי"ל]