דעת ה' - 5 משמעויות

קוד: דעת ה'= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

מה משמעות המושג "דעת ה'"?

על-פי הרב יונה גירונדי ( פירוש רבנו יונה על משלי ב5, מהדורת הרב גלוסקינוס, הוצאת פלדהיים ה'תשנ"ח, עמודים יח-כב):

"מצאנו, בעניין ידיעת ה', חמישה עניינים, זה למעלה מזה:

1. מציאות ה'

הראשון - מציאות השם יתברך, שנאמר דברים ד39: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד",

ונאמר תהלים ק3: "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא[וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ".

והיא הקודמת לעבודה, כעניין שנאמר דברי הימים א כח9: "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין...".

ונאמר תהלים עט6: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ";

ונאמר ישעיהו א3: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".

2. עבודת ה'

והשני - עבודת השם יתברך, והזהירות במצוותיו, והיראה מעבור על דבריו.

ויקרא "ידיעת ה'", כי בזה ייוודע, בנגלה מפעולות האדם, כי הוא מאמין בה' ומקבל עליו עול מלכותו, שנאמר: ירמיהו כב16: "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'".

3. ידיעת דרכי ה'

והשלישית - ידיעת דרכי השם וגבורת חסדיו ורב טובו, והתבונן בנפלאותיו, וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג. ויתבונן במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובדברי הנבואה, כעניין שנאמר שמות לג13: "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאֶתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה", תהלים קג7-8: "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו; רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד".

ונאמר תהלים צא14: "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", תהלים ט11: "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'".

ונאמר שמואל א ג7: "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'".

ותיקרא גם-כן הידיעה הזאת "מציאות", שנאמר איוב כג3: "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ". ונאמר איוב לז23: "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה", פירוש: מחמת ששגיא כוח הוא, גדול כוחו, ומונע את הנבראים מלהשיגו, והוא שגיא משפט ורב צדק, לא יענה מליבו, כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין, וכל גזרה הבאה על האדם - מצד פועל האדם. ונאמר,  איוב לו5: "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב",  ונאמר במדבר כד16: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם".

4. זכרון האמונה בה'

והרביעית - קבלת הנפש זכרון האמונה בה' וייחודו ורוממותו כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקיבלה הנפש מהזיכרון.

והידיעה הזאת, בכל עת שנאצל מהם על ידה מורא עיקרי ובושה יסודית, לא יסורו ממנה, ותגיע מאליה אל הקריבה והדביקות. אמנם, לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך ורוממותו, יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.

והנה, ייקרא הזיכרון "ידיעת השם", שנאמר משלי ג6: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות כח:) "כשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם מתפללים". ועוד אמרו (אבות ב א): "דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", והוא על עניין זכירה (וכן פירשו חז"ל " כל מעשיך יהיו לשם שמיים ", כלומר - שבכל מעשיו יהיה האדם קרוב אל ה' ויאהב אותו; ראו חכמה ובינה, יראה ואהבה). והנה, זאת המדרגה נקראת "דעת אלהים" בפסוק משלי ב5: "אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא", על כן הוזכרה אחרי היראה, כי היא שלמות היראה.

וכן מצאנו, כי שלמות ידיעת ה' במדרגה הזאת, שנאמר הושע ו3: "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ": כמו השחר - היא ידיעה מאירה וזכה - כן נכון מוצאו בלי שום עביות, וכעניין שנאמר,  שמואל ב כג4: "בֹּקֶר לֹא עָבוֹת" (פירוט). ויבוא כגשם לנו - תיישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את ה' ולדבקה בו, כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה, כעניין שנאמר, ישעיהו נה10: "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל" וגו'. כי מן האפשר, שיידע האדם ידיעה עליונה, ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה, ולא ייאצל אליה המורא על עניין המדרגה הזאת, על כן אמר " ויבוא כגשם לנו ".

ונאמר ירמיהו ט23: "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'".

ובאמת ייקרא לזה "יודע ה'" יותר מן הראשונין, בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה, וזכרון יסודו ושפלות נפשו, ורוממות השם יתברך לעומתו כנגד עיניו בכל עת, כעניין שנאמר, תהלים טז8: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", ונאמר, שמות כ16: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (פירוט).

והנה, אם עברת לפני המלך פעם אחת, ואחר-כך לא ידעת צורתו, אמנם כי תוסיף לראותו, תזכור כי היא צורתו, כי הוא המלך אשר כבר ראית. ואיש אחר עבר לפני המלך וזכר צורתו אחר-כך, והיא נמצאת במחשבתו וקיבל אותה בכוח המדמה אשר בו, הלא זה מכיר ויודע את המלך מן הראשון. על כן, מי שקיבלה נפשו ידיעת רוממות ה',  ויראתו על פניו מבלי שיצטרף להכין ליבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו ולצייר אותה בנפשו, הוא היודע את השם יתברך.

ויגיע האדם אל המעלה הזאת..."

המשך המעלה הרביעית חסר, וגם המעלה החמישית בידיעת ה' חסרה במהדורה זו.

תגובות