ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים

קוד: ידע= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

בלשון ימינו, יֶדַע הוא אוסף של עובדות תיאורטיות שאדם תופס במוחו.

בלשון המקרא, יֶדַע הוא היכרות קרובה, בלתי-אמצעית, היכרות שיש בה גם קשר של חיבה ואהבה:

דעת לעומת חכמה ובינה

בשני מקומות בספר משלי מופיעים המושגים "חכמה", "תבונה" ו"דעת" בהקשר של יצירה או בניין:

  • משלי ג19-20: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" (פירוט)
  • משלי כד3-4: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (פירוט)
יש דמיון רב בין שני המשלים:
  • בשני המשלים מדובר על בניין ויצירה - במשל הראשון יצירת העולם, ובמשל השני יצירת בית פרטי. שני המשלים באים ללמדנו, ש המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא היצירה המעשית, וכן ש כדי להצליח ביצירה מעשית יש להשתמש בחכמה.
  • בשני המשלים החכמה והתבונה מהוות את המסגרת, והדעת ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
  • בשני המשלים החכמה היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, והתבונה היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.

הסדר הוא חכמה, בינה ודעת:

תגובות