לגרש את הרשעים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב22 וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.

 סגולות

- והרשעים ייכרתו (יגורשו) מהארץ;   ובוגדים (המנסים להסתיר את רשעתם) ייחשפו כמו סחי (רוק מאוס), וגם הם יסחו (ייעקרו ויגורשו) מהארץ.

 מצודות

ורשעים מארץ ייכרתו, ובוגדים יסחו (ייעקרו) ממנה.


 עצות

ובניגוד לישרים, שנזכרו בפסוק הקודם -

רשע = הפוגע בזולת במזיד;   בוגד = הפוגע בזולת בדרכי מרמה;   יסחו = ייעקרו ויגורשו;   הרשעים והבוגדים, הפוגעים בזולת, יאבדו את נחלתם ויגורשו מהארץ.

אם כך, זו התוכנית של שלמה - לחלק את ארץ ישראל לנחלות, לתת נחלות לישרים ולתמימים, ולגרש את הרשעים והבוגדים.

במושגים של ימינו, ניתן להציע להטיל מס על כל אדם המחזיק בקרקע, בהתאם לשווי הקרקע (למשל 2% לשנה); ובמקביל לתת לכל אזרח זיכוי על קרקע עד שווי מסויים (למשל עד חצי מיליון ש"ח); אבל הזיכוי יינתן רק לאנשים ישרים - רק לאנשים שלא הורשעו בעבירה פלילית: "ישרים ישכנו ארץ - ורשעים מארץ ייכרתו".

 הקבלות

1. דוד קילל את דואג האדומי, הבוגד שהרג את כהני נוב, תהלים נב7: "גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח, יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל, וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה".   שלמה בנו הפך את הקללה הזאת לחוק הקובע שהשלטון צריך לגרש את הרשעים,  משלי כ26: "מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן" (פירוט),  משלי כה5: "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ" (פירוט),  ואולי גם משלי כב10: "גָּרֵשׁ לֵץ, וְיֵצֵא מָדוֹן, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן" (פירוט).

2. בפסוקים שנזכרו למעלה נאמר שיש לגרש את הרשעים מלפני המלך; הפסוק שלנו מוסיף שיש לגרשם מהארץ לגמרי. וכן במשלי י30: "צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט, וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ".

3. במקומות רבים בתורה, השכר המובטח לבני ישראל על קיום המצוות הוא שיירשו את הארץ וישכנו בה, והעונש על הפרת המצוות הוא גירוש מהארץ (ראו ויקרא כו, דברים כח).   בכמה מקומות נזכר בהקשר זה הפועל כרת, למשל במדבר טו31: "כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עונה בָהּ"; וכן הפועל נסח, למשל  דברים כח63: "... וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (ע"פ 'דעת מקרא').

 דקויות

מה זה יִסְּחוּ?

1. הדגש באות ס רומז שהמילה יִסְּחוּ באה מהשורש נסח שמשמעו עקירה וגירוש (מצודות), כמו בדברים כח63: "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (פירוט).

2. המילה יסחו מזכירה גם סְחִי שמשמעו כיח - רוק מאוס שעוקרים ויורקים מהפה, כמו באיכה ג45: "סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים" (רש"י שם).    תחילת הפסוק מדברת על אנשים שרשעתם גלויה, והם ייכרתו ויגורשו מהארץ מייד;   סוף הפסוק מדבר על  אנשים המנסים להסתיר את רשעתם ולכסות אותה כמו בבגד, וחושבים שיצליחו לחמוק מעונש הגירוש. אולם סופם יהיה כמו סחי - שנעקר ונזרק מחוץ לפה ומיאוסו מתגלה לעין כל (ע"פ גליה).

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות