הרשעים שמחים ככל שהם עושים יותר רע

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב14 הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע,

 סגולות

-- אשר שמחים על כל הזדמנות שיש להם לעשות רע ולפגוע בזולת, ונהנים להפוך את המעשה הרע שלהם ולהציגו כמעשה טוב;

 מצודות

- כאשר יעשו הרע, ישמחו, ולא ידאגו כדרך המאמין בהשגחה ושכר ועונש, שאף אם בא לידו דבר עבירה בהסתת היצר הרע, מלא הוא מדאגה מאימת הדין;    ויגילו בעת ימצאו מקום להפוך הכוונה אחר רוע מחשבתם.


 עצות

הפסוק מתייחס לאנשים מהסוג הראשון - העושים רע בגלוי:

הם שמחים לעשות רע = הם שמחים על כל הזדמנות שיש להם לפגוע בזולת. אנשים טובים, גם כאשר הם נאלצים לפגוע בזולת (למשל בעת מלחמה, כשהצבא נאלץ להפגיז בניין שמחבלים מסתתרים בתוכו), משתדלים לפגוע רק במינימום ההכרחי, ומביעים צער על כל פגיעה מיותרת באזרחים; אבל אנשים רעים, בכל פעם שיש להם הזדמנות לפגוע בזולת (למשל בעת פיגוע טרור), משתדלים לפגוע בכמה שיותר אנשים, ומביעים שמחה וגאוה על כל פגיעה. ישנם אנשים תמימים שאינם מבינים את ההבדל, וברוב תמימותם עוזרים דווקא לצד של אותם אנשים השמחים לעשות רע.

והם גם יגילו בתהפוכות רע = הם שמחים כשיש להם הזדמנות להפוך בין טוב לרע - להציג את המעשים הרעים שהם עושים כמעשים הגונים וישרים. לדוגמה, מלווים בריבית בשוק האפור גורמים ללווים להרגיש שהם באמת צריכים לשלם להם את הריביות המטורפות שהם מטילים עליהם, ואם הם לא משלמים - זו זכותם המלאה של המלווים להכפיל ולשלש את החוב לפי שיקול דעתם. הלווים לא מתנגדים, כי המלווים מציגים את עצמם כאנשים הגונים, ומצליחים להחדיר בלווים רגשי אשם. רק אדם מבחוץ, ששומע את האיומים הבלתי הגיוניים של המלווים ("אם לא תשלם - נאיים על ההורים שלך", "אם לא תשלם - נשרוף לך את הבית" וכו'), יכול להבין שמדובר באנשים רעים ולא באנשי עסקים כשרים.

חכמי המוסר מתארים את התהליך הנפשי הגורם לאדם לשמוח ברע: "מי שטבעו נוטה למידה רעה או שהורגל במידה רעה, ולא יתן אל לבו לשוב ממנה, אך תמיד מתגבר בה – זה מביא אותו שימאס ויגעל במידות טובות. וכמו שרוב הכאב והצער והייסורין הוא חולי הגוף, כן רוב מידות רעות הם חולי הנפש. וכמו שבחולי הגוף טועמים המר מתוק והמתוק מר, ויש מן החולים שמתאווה למאכל שאינו טוב לו ושונא מאכל הטוב, הכל לפי רב החולי, כך יש בני אדם שנפשותיהם חולות, ואוהבים הרעות ושונאים דרך הטובה ומתעצלים ללכת בה, והיא כבידה עליהן מאוד לפי חוליָם... ועליהם נאמר העוזבים אורחות ישר, ללכת בדרכי חושך" (ספר המידות השלם הקדמה).

"יש שמחה מרה כלענה - רודפי ניאוף וגזל ושאר עבירות, ושמחים בהשיגם התאוות הרעות. ועל אלו אמר השמחים לעשות רע, יגילו בתהפוכות רע. ועונשם גדול עד שאול תחתית." (ספר המידות השלם שער השמחה).

 הקבלות

תוכחה דומה, לאנשים ההופכים את הרע לטוב והטוב לרע, נמצאת בנבואת ישעיהו ה20: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר".

חכמי המוסר מתארים את התהליך הנפשי הגורם לאדם לשמוח ברע: "מי שטבעו נוטה למידה רעה או שהורגל במידה רעה, ולא יתן אל לבו לשוב ממנה, אך תמיד מתגבר בה – זה מביא אותו שימאס ויגעל במידות טובות. וכמו שרוב הכאב והצער והייסורין הוא חולי הגוף, כן רוב מידות רעות הם חולי הנפש. וכמו שבחולי הגוף טועמים המר מתוק והמתוק מר, ויש מן החולים שמתאווה למאכל שאינו טוב לו ושונא מאכל הטוב, הכל לפי רב החולי, כך יש בני אדם שנפשותיהם חולות, ואוהבים הרעות ושונאים דרך הטובה ומתעצלים ללכת בה, והיא כבידה עליהן מאוד לפי חוליָם... ועליהם נאמר העוזבים אורחות ישר, ללכת בדרכי חושך" (ספר המידות השלם הקדמה).

"יש שמחה מרה כלענה - רודפי ניאוף וגזל ושאר עבירות, ושמחים בהשיגם התאוות הרעות. ועל אלו אמר השמחים לעשות רע, יגילו בתהפוכות רע. ועונשם גדול עד שאול תחתית." (ספר המידות השלם שער השמחה).

 דקויות

בהמשך לפסוק 12 שדיבר על דרך רע, הפסוק שלנו נותן סימן זיהוי ואזהרה מפני אנשים רעים. לא כל אלה העושים מעשים רעים, הם אנשים רעים.   סימן הזיהוי העיקרי לאנשים רעים הוא שהם שמחים לעשות רע - הם לא מרגישים חרטה על מעשה רע שעשו, אלא שמחים בו ומפגינים אותו בגאוה;   יותר מזה, הם יגילו בתהפוכות רע - הם שמחים על כך שאנשים אחרים הולכים בדרכם ומתהפכים מטוב לרע. הנה כמה דוגמאות:

1. טרוריסטים. בניגוד ללוחמים רגילים, המשתדלים לצמצם פגיעה באזרחים בלתי-מעורבים ומביעים צער על כל פגיעה כזאת, טרוריסטים משתדלים לפגוע בכמה שיותר אזרחים, והם שמחים ומתגאים על כל פגיעה, כי הרע אצלם הוא אידיאולוגי - שמחים לעשות רע.

2. מלוים-בריבית בשוק האפור. בניגוד לנושים רגילים הפועלים לפי כללים ברורים, מלוים בשוק האפור מהפכים את הכללים בכל רגע: "לא שילמת בזמן אז הכפלתי לך את החוב!"  "אם לא תשלם - נאיים על הוריך, נשרוף לך את הבית!" וכו'. הם נהנים מהעוצמה שביכולת להמציא כללים חדשים בכל פעם. יותר מזה, המלווים מציגים את עצמם כאנשים הגונים, ומצליחים להחדיר בלווים רגשי-אשם. רק אדם מבחוץ, ששומע את האיומים המתהפכים והבלתי-הגיוניים של המלווים, יכול להבין שמדובר באנשים רעים - יגילו בתהפוכות רע.

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות