הקשב אזנך לחכמה - הטה לבך לתבונה

קוד: ביאור:משלי ב1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ב1 בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ,

 סגולות

בני, אם אתה לוקח ברצינות את אמריי, וצופן (שומר היטב) איתך את מצוותיי, אז -

 מצודות

אמר שלמה במקום ה': לבן תחשב לי אם תקח אמרי בלבך, ומצוותי תצפון איתך לשומרם מן השכחה;


 דקויות

בנִי!

1. לפי הפשט, בני היא מילת-קריאה, והמילה אִם היא תנאי שהתוצאה שלו כתובה בפסוק הבא.   האב אומר לבנו:   בני! אם אתה לוקח ברצינות את אמריי, אז תטה את ליבך לתבונה (ראו פירושנו לפסוק 2).

2. ולפי חכמי המדרש, בני היא התוצאה.   ה' אומר לעם ישראל: אתה, עם ישראל, תיקרא בני, רק אם תיקח ברצינות את אמריי: "אמר הקב"ה לישראל: אימתי אתם נקראים בני? כשתקחו אמרי. למה הדבר דומה? למלך, שאמר לו בנו 'סיימני בתוך המדינה שאני בנך', אמר לו אביו 'מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני - לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך וידעו הכל שאתה בני'. כך אמר הקב"ה לישראל: 'מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני? עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני'; הדא, אימתי אתם בני - משתקחו אמרי" (ר' יהודה בר שלום, דברים רבה ז ט; וכן רש"י, מצודות, רמ"ד ואלי).

 פרק ב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות