באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מיליך

קוד: ביאור:משלי כג9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כג9: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ"

אל תנסה לדבר בהיגיון באזניו של כסיל, כי הוא יבוז (יזלזל) לשכל (להיגיון) שבמילים שלך; ככל שהדברים שלך יהיו יותר הגיוניים, כך הוא יזלזל בהם יותר.

עצות

אנשים משכילים, הרגילים לנמק את דבריהם בנימוקים של טעם, צריכים להתרגל לכך שלא תמיד הדיבורים הללו מועילים:

כסיל = השונא חכמה, בינה ודעת;   בז = זלזל, המעיט בערך;   מליך = המילים שלך, דבריך;   אדם השונא ללמוד מזלזל בדברי שכל ודעת, ולכן אין טעם לדבר באזניו דברי שכל, הדיבורים לא ישפיעו עליו ולא ישכנעו אותו.

כדברי האימרה האנגלית: "You cannot reason people out of a position they did not reason themselves into" (לא ידוע לי המקור).

ההמלצה "באזני כסיל אל תדבר" מתייחסת לכמה סוגים של דיבורים:

1. דברי תוכחה: "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע " (רבי אילעא משום ר' אלעזר בר שמעון יבמות סה:).

2. סודות התורה: "וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם, ויראה לו מה שהראה, ראוי לו לגנזם, כמו שאמרנו. ואם ירמוז מהם במעט, ירמוז למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו. כמו שבארו וגלו במעשיות רבות בתלמוד. ועל כן אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות, אלא למי שהוא גדול ממנו, או כמוהו, שאם יגלה אותו לכסיל, אע"פ שלא יגנהו, לא ייטב בעיניו. ועל כן אמר החכם, באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך." (רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה).

3. הוכחות שכליות בויכוחים: "והנה, המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה... ו... אני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא לא מקבל שום מופת... אבל כל דמיון וכל הרגש שיהיה לו קצת מחשבה, מדומה אצלו בו אצלו תכלית האמת, וזולתו אצלו כלו הוא שקר גמור או בלתי מושג כלל; ואם כן עליו הכתוב אומר באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך, ואני איני מדבר באזניו, רק אני מדבר עם בעל שכל, אשר ידעתי שיהיה קל עליו להבין כל מופת בשכלו, וכשישמע דבר מושכל מופתי יעיין בו בטוב שכלו, וישא ויתן בינו ובין עצמו עליו עד שיוציאנו לפעל אמתי, ויאמת האמת, וישאר חקוק ורשום בלבו ומושג ומושכל תמיד, עד שכל חכמי עולם לא היו יכולים להסירו מלבו, כי התאמת במופתים" (הרב אברהם אבולעפיה, ספר החשק)

הקבלות

למרות האמור בפסוק זה, עדיין ישנה חובה לחנך ולהשפיע גם על הכסילים (ראו אליכם אישים אקרא... כסילים הבינו לב), אלא שיש לדעת איך לדבר אליהם כך שיקשיבו:

הפסוק שלנו מתייחס לאדם שרוצה לדבר עם כסיל מיוזמתו, למשל כדי לחנך אותו; אבל אם הכסיל בא וטוען טענות, יש מקרים שבהם צריך לענות לו, כדי שלא יהיה חכם בעיניו. ראו לענות או לא לענות?.

פסוקים נוספים על אנשים שדיבורים בשכל טוב לא עוזרים להם:

פסוקים נוספים על בוז וביזיון בספר משלי.

מקורות נוספים

יש שהחמירו עוד יותר, וקבעו שצריך להיזהר לא רק כשמדברים אל כסיל, אלא גם כשמדברים אל מישהו אחר והכסיל שומע: "הזהר בני במה שאמר שלמה המלך, עליו השלום באזני כסיל אל תדבר, פן יבוז לשכל מליך: בכן תזהר ממסבה שיש בה אפילו מאה אנשים, ויש בהם כסיל אחד או לץ אחד, וכל-שכן האיש החכם בעיניו, והוא כסיל האמת... החזק ושב בשתיקה, ואל תדבר במסבה ההיא בשום דבר, שאף אם תדבר כל מיני חכמה, ינצחוך וחקח לך קלון, כי כן אמר שלמה בא זדון ויבוא קלון וכו, ואף אם תרצה לדבר עם רעך כמוך, הזהר שלא ישמע לאותו פלוני אף מאחורי הגדר ולא יגיע לאזניו, ועל זה אמר: באזני בסיל אל תדבר, ולא אמר "עם כסיל אל תדבר". והוא בדוק ומנסה, ואת כל זה ניסיתי כמה פעמים בשמחת מצווה ומצאתי כי כן הוא, גלל כן ברח בני ממסבה כמו זה, כי הוא מגנה את כל בני המסבה, או אחוז בשתיקה ותנצל" (ראש הגבעה יט א)

  • אולם, לענ"ד זו עצה שאי אפשר לעמוד בה. לא ייתכן שהחכם יצטרך לבדוק, בכל פעם לפני שהוא מתחיל ללמד, אם יש כסיל שמאזין לו. ראו דיון נוסף בנושא במאמר תלמיד שאינו הגון.

תגובות