תלמיד שאינו הגון

קוד: תלמיד שאינו הגון בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

"אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם.  אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו" (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ד א). דברים אלה מעוררים כמה שאלות, שלכל אחת מהן הוצעו כמה תשובות, למשל:
מעבר לתשובות שהוצעו לשאלות אלה בקישורים, נראה לי שהתשובה העיקרית צריכה להסתמך על המקור המובא להלכה זו, כפי שניתן לקרוא בהמשך דברי הרמב"ם שם: "אמרו חכמים, כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס, שנאמר " כצרור אבן במרגמה - כן נותן לכסיל כבוד " ; ואין "כבוד" אלא תורה, שנאמר : " כבוד חכמים ינחלו [וכסילים מרים קלון] " .". מכאן נראה, שהאיסור העיקרי הוא לתת לכסיל (= השונא ללמוד) כבוד; לימוד התורה הוא רק אחת מהדרכים לתת כבוד לאדם, כמו שניתן ללמוד מהפסוק " כבוד חכמים ינחלו ".

לא כל לימוד-תורה נותן כבוד לכסיל - רק לימוד שבסופו הכסיל מקבל תואר כלשהו, או לימוד במסגרת יוקרתית, או לימוד אישי בשיעור פרטי.

אולם, לימוד שכל מטרתו היא להחזיר את הכסיל למוטב, או לימוד בבית-המדרש הפתוח לכולם, או לימוד במסגרת מיוחדת ל"תלמידים שאינם הגונים", או לימוד באתר אינטרנט - כל אלה אינם נותנים לכסיל כבוד, ולכן אינם נכללים באיסור זה.

אמנם, בתלמוד הבבלי (חולין קלג.) הביאו גם פסוקים אחרים כראיה לאיסור זה:

אך נראה שגם הפסוקים האלה אינם מתייחסים לכל סוג של לימוד תורה, אלא רק ללימוד עיוני (הנמשל לשיר), או ללימוד באוהל הפרטי של המורה; ולא ללימוד שתכליתו להחזיר את הכסיל למוטב, ולא ללימוד בבית-מדרש הפתוח לכולם.

אפשר לפרש באופן זה גם את הפסוקים:

תגובות