שבט = מטה, מקל שמכים בו או משפחה גדולה

קוד: שבט= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

השורש שבט משמש, בלשון המקרא, בכמה משמעויות:

1. השם שֵבֶט, שהוא משפחה גדולה, במיוחד אחת מ-12 המשפחות הגדולות המרכיבות את עם ישראל:

2. השם שֵבֶט, מקל חזק וקשה שיכול גם להרוג:

3. שְבָט, שהוא שמו של החודש האחד-עשר כשסופרים מניסן: שמו של חודש שְבָט הוא פרסי, והוא נזכר רק בספרים מימי בית שני; אבל המילה שֵבֶט היא עברית.

ניתן להוכיח שיש קשר בין שתי המשמעויות של שֵבֶט, שכן גם למילה הנרדפת מַטֶּה ישנן שתי משמעויות אלו:

משמעות מעשית

שתי המשמעויות של המילה שֵבֶט מלמדות על שני תפקידים מנוגדים של המנהיג (גליה, שיעור לחודש שְׁבָט ה'תשע"ג):

שימוש מאוזן בשתי התכונות הללו חיוני לצורך איזון במאבקי כוחות בקבוצה.

התפתחות לשונית

נראה שהמשמעות המקורית של שבט היא משמעות 2 - מקל חזק וקשה. השבט שימש גם כדי להכות ולייסר אנשים, על-מנת לאכוף משמעת:

גם לרועי בקר וצאן היה שבט, שבו היו מכים את הבהמות כדי לכוון אותן למקום הנכון: מכאן בא הביטוי תומך שבט, המציין את הרועה, ראש המשפחה או מנהיג העם, הרשאי להשתמש במקל כדי לאכוף את סמכותו: גם המילה שבט מציינת לפעמים את המנהיג תומך השבט, האוחז במקל: ולפעמים המילה שבט משמשת במשמעות מופשטת ומציינת את הסמכות השלטונית עצמה:

ומכאן הגיעה המילה שבט לציין גם את המשפחה הגדולה, המלוכדת בכוח סמכותו של המנהיג תומך השבט.

שבט של ה'

ישנם פסוקים המדמים את ה' לרועה או מנהיג האוחז ב שבט, כדי להנהיג את עמו או כדי לייסר את אויביו:
  • שמואל ב ז14: "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בהעותו וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם"
  • ישעיהו ל31: "כִּי מִקּוֹל ה' יֵחַת אַשּׁוּר, בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה"
  • יחזקאל כ37: "וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית"
  • תהלים ב9: "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם"
  • תהלים כג4: "ה' רועי לֹא אחסר... גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי"
  • תהלים מה7: "כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ"
  • תהלים פט33: "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עונם"
  • איוב ט34: "יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי"
  • איוב כא9: "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם"
  • איכה ג1: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ"

פירושים נוספים

יש מפרשים שהמשמעות המקורית של שֵבֶט היא ענף של עץ, ומכאן גם "ענף" ב"עץ המשפחה" של עם נקרא שבט (כך כנראה פירש אברהם אבן שושן, שכתב בקונקורדנציה ש שבט הוא ענף).
  • אולם, לא מצאתי אף פסוק שבו המילה שבט מציינת בהכרח דווקא ענף של עץ. בכל הפסוקים שראיתי, המילה שבט מציינת מקל. כמובן אפשר להשתמש בענף של עץ כבמקל, אבל המשמעות העיקרית של השבט היא האפשרות להשתמש בו כדי להכות ולאכוף משמעת, כפי שפירשנו.
  • גם לגבי המילה המקבילה מַטֶּּה, מצאתי רק שני מקומות שבהם היא מציינת בהכרח ענף של עץ:
    • יחזקאל ז10: "הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן"
    • במדבר יז20: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם"

פסוקים לא ברורים

  • שופטים ה14: "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" - בדרך-כלל שבט הוא מקל קשה המשמש להכאה, וכאן שבט הוא עט עדין של סופרים; אולי הפסוק מדבר באירוניה (פירוט).
  • ירמיהו י16: "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ"; ירמיהו נא19: "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ" - לא ברור אם ישראל הם השבט (=המשפחה) של ה', או שה' הוא השבט (=המנהיג) של ישראל. 
  • יחזקאל יט11: "וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים, וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו... ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלָהּ ולא היה בה מטה עֹז שבט למשול...",
  • יחזקאל כא15: "לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה אוֹ נָשִׂישׂ שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כָּל עֵץ... כי בחן ומה אם גם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לא יהֱיֵה נאם אדני ה'"
  • איוב לז13: "אִם לְשֵׁבֶט, אִם לְאַרְצוֹ, אִם לְחֶסֶד, יַמְצִאֵהוּ"

פסוקים נוספים

אחת מ-12 המשפחות הגדולות המרכיבות את עם ישראל:
  • בראשית מט16: "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • שמות כד4: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • שמות כח21: "וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט"
  • במדבר כד2: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים"
  • דברים א13: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (פירוט)
  • דברים יב5: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאֶתָ שָׁמָּה... כִּי אִם במקום אֲשֶׁר יִבְחַר ה' באחד שבטיך שָׁם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך" (פירוט)
  • דברים טז18: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"
  • דברים כט9: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... פן יש בכם אִישׁ או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה הַיּוֹם מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. והבדילו ה' לרעה מכֹּל שבטי יִשְׂרָאֵל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה"
  • דברים לג5: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (פירוט)
  • יהושע ג12: "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט"
  • יהושע ז14: "וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' תִּקְרַב לַבָּתִּים וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַגְּבָרִים"
  • יהושע יא23: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה"
  • יהושע כד1: "וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים"
  • שופטים כא24: "וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ"
  • מלכים ב יז18: "וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ"
  • יחזקאל לז19: "דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר ד' ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חברווְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי"
  • יחזקאל מז23: "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם ד' ה'"
  • הושע ה9: "אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה"
  • זכריה ט1: "מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לה' עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
  • תהלים קה37: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל"
  • תהלים קכב4: "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'"
גם משפחה קטנה יותר:
  • במדבר ד18: "אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם"
  • שופטים כא8: "וַיֹּאמְרוּ מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל ה' הַמִּצְפָּה וְהִנֵּה לֹא בָא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד אֶל הַקָּהָל"
  • שמואל א ט21: "וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה"
וגם בעמים אחרים:
  • ישעיהו יט13: "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ"
מקל המשמש ככלי נשק:
  • שמואל ב כג21: "וְהוּא הִכָּה אֶת [אִישׁ] מִצְרִי אשרמַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ" - הפסוק מלמד על גבורתו של בניהו, שהרג איש מצרי שהיה חמוש בחנית בעזרת מקל-רועים פשוט.

תגובות