יחזקאל לט

1 ואתה בן-אדם הנבא על-גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל. 2 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על-הרי ישראל. 3 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל. 4 על-הרי ישראל תפול אתה וכל-אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל-כנף וחית השדה נתתיך לאכלה. 5 על-פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה. 6 ושלחתי-אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי-אני יהוה. 7 ואת-שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא-אחל את-שם-קדשי עוד וידעו הגוים כי-אני יהוה קדוש בישראל. 8 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי. 9 ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים. 10 ולא-ישאו עצים מן-השדה ולא יחטבו מן-היערים כי בנשק יבערו-אש ושללו את-שלליהם ובזזו את-בזזיהם נאם אדני יהוה.

11 והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום-שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את-העברים וקברו שם את-גוג ואת-כל-המונה וקראו גיא המון גוג. 12 וקברום בית ישראל למען טהר את-הארץ שבעה חדשים. 13 וקברו כל-עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה. 14 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את-העברים את-הנותרים על-פני הארץ לטהרה מקצה שבעה-חדשים יחקרו. 15 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל-גיא המון גוג. 16 וגם שם-עיר המונה וטהרו הארץ.

17 ואתה בן-אדם כה-אמר אדני יהוה אמר לצפור כל-כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על-זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם. 18 בשר גבורים תאכלו ודם-נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם. 19 ואכלתם-חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר-זבחתי לכם. 20 ושבעתם על-שלחני סוס ורכב גבור וכל-איש מלחמה נאם אדני יהוה. 21 ונתתי את-כבודי בגוים וראו כל-הגוים את-משפטי אשר עשיתי ואת-ידי אשר-שמתי בהם. 22 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן-היום ההוא והלאה. 23 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית-ישראל על אשר מעלו-בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם. 24 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם.

25 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את-שבית יעקב ורחמתי כל-בית ישראל וקנאתי לשם קדשי. 26 ונשו את-כלמתם ואת-כל-מעלם אשר מעלו-בי בשבתם על-אדמתם לבטח ואין מחריד. 27 בשובבי אותם מן-העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים. 28 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל-הגוים וכנסתים על-אדמתם ולא-אותיר עוד מהם שם. 29 ולא-אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את-רוחי על-בית ישראל נאם אדני יהוה.