ישעיהו לד

1 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל-צאצאיה. 2 כי קצף ליהוה על-כל-הגוים וחמה על-כל-צבאם החרימם נתנם לטבח. 3 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם. 4 ונמקו כל-צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל-צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה. 5 כי-רותה בשמים חרבי הנה על-אדום תרד ועל-עם חרמי למשפט. 6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום. 7 וירדו ראמים עמם ופרים עם-אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן. 8 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון. 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה. 10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה. 11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו-בה ונטה עליה קו-תהו ואבני-בהו. 12 חריה ואין-שם מלוכה יקראו וכל-שריה יהיו אפס. 13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה. 14 ופגשו ציים את-איים ושעיר על-רעהו יקרא אך-שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח. 15 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך-שם נקבצו דיות אשה רעותה. 16 דרשו מעל-ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי-פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן. 17 והוא-הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד-עולם יירשוה לדור ודור ישכנו-בה.