שמים = מקום גבוה ורחוק

קוד: כמה שמים יש? בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

השם שמיים בתנ"ך מציין מקומות רבים ושונים:

איך ייתכן שמילה אחת מציינת כל-כך הרבה מקומות שונים?

ייתכן שהמילה שמים מציינת גובה; גם בערבית השורש "סמא" מציין גובה. לפי זה, המילה שמים משמעה "מקום גבוה מאד". כל דבר שנמצא גבוה ורחוק מהשגתו של האדם נקרא "שמים", בין אם הוא רחוק קצת (כמו האטמוספירה), או רחוק מאד (כמו החלל החיצון), או בלתי נתפס כלל (כמו מקום שכינת ה').

עם זאת, לדעתי השמים שנזכרו בפרשת בריאת העולם (בראשית א) מתייחסים רק למשמעות ג - החלל החיצון; בריאת השמים היא למעשה בריאת המרחב; ראו רקיע השמים.

מקורות ופירושים נוספים

1. המאמר מתבסס על פירוש שד"ל על בראשית א: "דיברה תורה כלשון בני אדם, וחילקה את העולם כולו ואת העולמות כולם לשני חלקים, מה שהוא למעלה (= שמים) ומה שהוא למטה (= ארץ), הכל לפי ראות עיני האדם השוכן בארץ: סמא בלשון ערבי כמו גבה בעברי; וארע (שממנו ארעא שהוא ארץ בחלוף עי"ן וצד"י, כמו צאן עאן, רבץ רבע וממנו ארבעה, [בתרגום לישעיה ז' כ"ה] וכן עיר כנוי למלאך כמו ציר בלה"ק שענינו שליח) בלשון ארמי שפל, כמו ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך (דניאל ב' ל"ט); ולדעת קצת סמא וארע מן שמים וארץ נגזרו.

2. ונראין דברי ר' יעקב אבנדאנה, כי שמים מן "שָם" המורה על מקום רחוק; וקראו שמים למה שהוא רחוק וגבוה מכל צד שאדם פונה; ואמנם מן שמים נגזר אח"כ הפועל הערבי שענינו גבה, כי אמנם הפעלים המורים לא על פעולה אלא על תכונת הדבר, כמו פועל סמא שענינו "היה גבוה", לא תיתכן מציאותם קודם מציאות שם דבר או שם התואר המורה על התכונה ההיא; דרך משל תחלה קראו לדם בעלי חיים דם, ואח"כ קראו אדום למה שעינו כעין דם, ואח"כ עשו הפועל ואמרו אדם, אדמו וחבריהם; אבל ארע שהיא שם התואר לכל דבר נמוך, יתכן שאמרוהו קודם שיקראו לאדמה ארעא".

בפירוש השני שהביא, שלפיו שמים הוא ריבוי של "שָם", יש בעיה, כפי שכתב נדב סלוטקי: "נשווה ללשון ארמית את המילה שמים: שמיא. לעומתה, המילה שם בארמית היא התם. מכאן אנו למדים שה-ש' של שמיים וה-ש' של שָם הן שני עיצורים שונים שהתלכדו לאחד בעברית. הסבר מעמיק יותר, יש למצוא בהסבר התחלפות אותיות בין שפה לשפה, ואם יתבקש, אשתדל לבדוק את הנושא לעומק."

3. יש מפרשים שמים מלשון "שממה", כי השמים - עד כמה שהם נראים לעינינו - הם רובם שוממים, אינם ראויים למגורי אדם.

4. וחז"ל פירשו שמים כשילוב של "אש" ו"מים".

תגובות