כי מי בז ליום קטנות?

קוד: ביאור:זכריה ד10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

זכריה ד10: "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת - וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל; שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ"

דקויות

כי מי בז ליום קטנות

הפסוק מתייחס לאנשים אשר בזו (= זלזלו) ליום הקמת בית המקדש השני, כי הוא נראה בעיניהם קטן וחסר-ערך לעומת התפארת של בית ראשון, עזרא ג12: "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל", חגי ב3: "מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה, הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם" (פירוט) (רש"י ורוב המפרשים).

ה' אומר, שאותם אנשים ישמחו כאשר יראו את האבן הבדיל ביד זרובבל.

אבן הבדיל

המילה בדיל מופיעה בתנ"ך בכמה מקומות (במדבר לא22, יחזקאל כב18, יחזקאל כז12) יחד עם עוד מתכות, כגון עופרת. לכן ייתכן שזו מתכת, ו אבן הבדיל היא גוש של מתכת, כמו ב זכריה ה8: "אֶבֶן הָעֹפֶרֶת".

שבעה אלה

שבעה אלה הם 7 עיניים, כמו ב זכריה ג9: "כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם; הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וּמַשְׁתִּי אֶת עון הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד".   שיעור הכתוב הוא: "וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל [ועליה] שבעה אלה"; כלומר: גם על האבן שביד זרובבל יהיו פיתוחים של 7 עיניים, כמו על האבן שביד יהושע.

שתי האבנים הללו, שעל כל אחת מהן 7 עיניים, מסמלות את 14 האבנים שהיו בבגדי הכהן הגדול בזמן שבית המקדש היה קיים - 2 אבני האפוד ו-12 אבני החושן.

עיני ה' המה

החושן סימל את משפט בני ישראל, שמות כח30: "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד". גם הביטוי עיני ה' מציין בדרך-כלל את השיפוט הא-להי; עיין למשל בראשית ו8 לח10; משלי ה21 טו3; דברי הימים ב טז9 (ראו גם: עיני ה' בספר משלי).  אם כך, ייתכן ששתי האבנים הללו, שעל כל אחת מהן 7 עיניים, מסמלות את חזרת המשפט וההשגחה האלהית לקרב בני ישראל.

הנביא פונה אל הזקנים, הזוכרים את בית המקדש הראשון, ואומר להם: אל תזלזלו בבית המקדש השני! אמנם אבני האפוד והחושן אבדו, אבל הן היו רק סמלים למשפט ה' ולהשגחה האלהית. בבית המקדש השני יש לנו סמלים אחרים - האבן שביד יהושע והאבן שביד זרובבל, שעל כל אחת מהן שבעת עיני ה' המשוטטים בכל הארץ.

לעיון נוסף ראו: בגדים ואבנים.

עצות

כי מי בז ליום קטנות

הפסוק מתאים גם לאנשים אשר בזים (מזלזלים) ליום העצמאות בימינו, כי הוא נראה בעיניהם יום קטנות, יום קטן וחסר-ערך לעומת התפארת של מלכות ישראל בדורות הקודמים.

הפסוק מוכיח אותם: "מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא (שאין מקבלים שכר שלם)? קטנות (אמונה) שהיה בהן, שלא האמינו בהקב"ה" (רבי אלעזר, בבלי סוטה מח ב).

התוכחה מכוונת דווקא לצדיקים, אשר בוודאי מאמינים בקב"ה, אבל מאמינים " בקטן "; הם מאמינים שה' יגאל אותם מתישהו, אבל הם לא מאמינים שה' גואל אותם עכשיו, ברגע זה ממש. הם מצפים שהגאולה תהיה בדיוק כפי שהם מדמיינים - ולא כפי שה' רוצה. אם זה לא נראה כמו בדמיונות שלהם, מבחינתם, זו לא גאולה - זה " יום קטנות ".

מקורות ופירושים נוספים

"כי מי בז ליום שיוסד הבית, אשר הוקטן בעיניהם... ישמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל התלויה בחוט המשקולת אשר ביד אדריכל ראש הבונים שמכוון בה ראש הפינה וזו תהיה ביד זרובבל "שבעה אלה" - על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן ת"י שבעה נדבכין כאילין "עיני ה' המה משוטטים" - ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדבר" (רש"י)

"מי שהוא בז אל הבנין והיום הקטן הזה, הם "ישמחו" לעתיד עת "יראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה", עת יראו שבעה אלה העינים שחקקו על האבן במספר שבעה, שעתה היה מספר השבעה מרמז על הנהגת הטבע ע"י שבעת המשרתים במערכה שהוא ז' כוכבי לכת, ואז יראו כי שבעה אלה החקוקים באבן (כמ"ש על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה) "עיני ה' המה", אינם עיני הכוכבים והמזלות רק יציירו עיני ה' והשגחתו בעצמו בבלי אמצעי, והם יהיו "משוטטים בכל הארץ", שאז ישגיח השגחה נסיית פרטיית, ובזה פירש לו מראה המנורה שראה עם שבעה נרותיה שזה מורה על שבעה עיני ה' המאירים לארץ ולדרים לעתיד לבא, וזה יפתח פתוחה על אבן הראשה, כי זה יהיה ענין המקדש לעתיד שכבוד ה' ישכון בו בקביעות וישגיח בשבעה עינים העליונים שהם ז' מדותיו וספירותיו על עמו ונחלתו:" (מלבי"ם)

""כי מי בז" - אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית. "שבעה אלה" - השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות. "עיני ה' וגו'" - ר"ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה" (מצודות)

"אלו קטני בני רשעי ישראל (שמתו כשהן קטנים), שמבזבזין (קורעין) דין אביהם לעתיד לבוא, (שכשבאין לדונם) אומרים לפניו 'רבונו של עולם! מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן - למה הקהיתה שיניהם בם (למה האבלתם וציערתם עלינו במותינו, ונפרעת מהם בחייהם)?" (רבא, בבלי סוטה מח ב).

""אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" שלא תהיו מבזין על המנורה הוי (זכריה ד, י): "כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה" אלה זו המנורה שבעה אלו שבעת הנרות כנגד ז' כוכבים שמשוטטין בכל הארץ כך הם חביבין שלא תהיו מבזין עליהן לכך נאמר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות שלא יטעה אותך יצרך לומר שהוא צריך אורה ראה מה כתיב בחלונות (יחזקאל מ, טז): "וחלונות אטומות אל התאים ואל אליהמה לפנימה וגו' וכן לאילמות וגו' כהחלונות האלה" כחלונות אין כתיב כאן אלא כהחלונות שיהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים כדי שיהיו מוציאין אורה לחוץ." (במדבר רבה טו ז).

תגובות