צרור הכסף לקח בידו, ליום הכסא יבוא ביתו

ליום הכסא יבוא ביתו

יום הכֶסֶא = זמן כלשהו שנקבע מראש (רש"י, מצודות, מלבי"ם), או יום ראש החודש שבו הירח מכוסה (ראב"ע, שבי"ל), או יום אמצע החודש שבו הירח מלא ומכוסה אור (אביתר כהן, ר' אליהו שץ);   ליום הכסא = לכבוד יום הכסא - לכבוד סעודת ראש החודש או אמצע החודש.

מדוע מציינת האישה הזונה את לוח-הזמנים של בעלה?

1. לפי רוב המפרשים, המטרה היא להרגיע את הבחור, שלא יפחד מנקמת הבעל הקנאי: "אל תחשוש שיחזור ויתפוס אותנו על חם כי יש לו לוח-זמנים מסודר, הוא אמור לחזור רק ביום כיסוי הירח שיהיה עד המון זמן" (ע"פ מצודות ומלבי"ם).

2. ולענ"ד מטרת הפסוק הזה, כמו הפסוק הקודם, היא לעורר את רחמיו של הנער, שירגיש שהוא מקיים מצווה בכך שהוא 'משמח אישה אומללה ובודדה':   "האיש שלי מגיע הביתה רק לחגים, כמו אורח!". "הוא מגיע רק בתאריך קבוע מראש, כמו לפגישה עסקית!". גם לא נאמר "ישוב לביתו" אלא יבוא - כמו אורח הבא לבקר בבית.

בשני הפסוקים הללו ניתן לראות גם ביקורת סמויה של המחברת על האיש, המזניח את ביתו ובכך גורם לאשתו לחפש בחורים זרים.

פיתויי יצר הרע

הפסוקים 19-20 הם גם משל לפיתוייו של יצר הרע, שמנסה לשכנע את האדם שלא יפחד מעונשי ה' ושלא יחשוב על העתיד: ו"האיש" הוא משל לקב"ה - אדון העולם:

• כי אין האיש בביתו - "סילק הקב"ה שכינתו, וכל טוב נתן לעמים" (רש"י).
  
• הלך בדרך מרחוק - התרחק מהעולם ואינו מתעניין במה שקורה בו.
  
• צרור הכסף לקח בידו - "טובים שבהם [בבני ישראל] הרג" (רש"י).
  
• ליום הכסא יבוא ביתו - רק במועד הקבוע מראש, באחרית הימים, יחזור ה' לעשות משפט בעולם, אבל עד אז אפשר ליהנות ממנעמי העולם הזה: "לעת קץ יחזור ויבוא לביתו, אז יהיו המצוות בשלמות, אבל עכשיו אין המצוות נוהגות בשלמות, ולכן אל תשית לבך עליהן, שעכשיו, אף אם תרדוף אחריהן, לא תשיג" (הגר"א).