זדון = בטחון עצמי מופרז ומזיק

קוד: זוד= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

בלשון ימינו, זדון משמעו עשיית מעשה רע בכוונה תחילה. משמעות זו קיימת גם בלשון המקרא:

אך בלשון המקרא המושג זדון מופיע גם במשמעות של גאוה:

ייתכן שהמשמעות העיקרית של זדון היא "ביטחון עצמי מופרז", ואדם זד הוא "אדם שפועל מתוך ודאות שהוא יודע יותר מכל אחד אחר מה טוב לעשות, אפילו יותר מה'"; ולכן ה"זד" הוא, במקרים רבים, גם חוטא לה':

המשמעות הזאת מתאימה לכל הפסוקים בתהלים קיט, שבהם משבח המשורר את דברי ה', ומגנה את ה"זדים" - שחושבים שהם חכמים יותר, למשל:

  • תהלים קיט21: "גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים, הַשֹּׁגִים ממצותיך"
  • תהלים קיט51: "זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי"
  • תהלים קיט69: "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֱצֹּר פִּקּוּדֶיךָ"
  • תהלים קיט78: "יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ"
  • תהלים קיט85: "כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ"
  • תהלים קיט122: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים"
שני פסוקים בספר משלי מתארים את נזקי הזדון:

תגובות