בטחון עצמי מופרז - גורם עיקרי למריבות

קוד: ביאור:משלי יג10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי יג10: "רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה"

כשאנשים מתנהגים רק בזדון, גאוה ובטחון עצמי מופרז, הדבר נותן (גורם) מצה (מריבה) ביניהם;   ולעומת זאת -

כשאנשים מתייעצים זה עם זה, יש להם חכמה משותפת, מעבר לחכמה של כל אחד מהם בנפרד.

סגולות

כדי להרכיב צוות מוצלח, צריך לבחור את חברי הצוות לא רק בהתאם לכישרון אלא גם בהתאם לאישיות:

זדון = בטחון עצמי מופרז;   יתן = יגרום;   מצה = מריבה קשה.   כאשר אנשי הצוות נוהגים רק בביטחון עצמי מופרז, כל אחד בטוח בדעתו, הדבר גורם למריבות.

ואת = ועם;   נועצים = מתייעצים זה עם זה;   חכמה = כישרון ללמוד מהזולת;   כאשר אנשי הצוות אינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה, התוצאה היא חכמה, הם לומדים זה מזה ומצליחים.

הפסוק מלמד, שהחכמה הקבוצתית של אנשים נועצים עשויה להיות גבוהה יותר משל אנשי זדון, גם אם החכמה האישית של כל אחד ואחד מהם נמוכה יותר. עובדה זו, שקיימת "מנת משכל קבוצתית", הוכחה במחקר של רוברט סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל, ותלמידת המחקר ונדי ויליאמס, אשר ביקשו להבין מדוע קבוצות מסויימות יעילות יותר מאחרות. לשם כך הם:

"גייסו אנשים להשתתפות בקבוצות שיתמודדו עם אתגר יצירתי... אחת ההפתעות היתה, שדווקא אותם האנשים שהיו להוטים מדי להשתתף, התגלו כמעמסה על הקבוצה והורידו את רמת התפקוד שלה. בונים להוטים אלה היו ביקורתיים מדי או שתלטנים מדי. דומה שחסר להם יסוד בסיסי של אינטלגנציה חברתית, היכולת לזהות מה מתאים ומה לא מתאים במשא ומתן... הגורם החשוב ביותר, בפני עצמו, למקסימיזציה של איכות התוצר הקבוצתי היה מידת היכולת של חבריה ליצור מצב של הרמוניה פנימית, שאיפשרה להם לנצל עד תום את מלוא הכישרונות שלהם... קבוצות שהייו בהן יותר חיכוכים, נהנו מהכישרונות של חבריהן במידה פחותה בהרבה..." (דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית" עמ' 181).

הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על הנזקים שגורם הזדון לצוות; פסוק מקביל בפרק יא מדבר על הנזקים שגורם הזדון לאדם יחיד, משלי יא2: "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" (פירוט). משילוב שני הפסוקים ניתן להסיק, שכדי לנהל צוות עם מנת-משכל-קבוצתית גבוהה, דרושה צניעות. המנהל צריך להצניע את האישיות הפרטית שלו על-מנת לאפשר לאנשים אחרים בצוות להביא את עצמם (ע"פ גליה).
רמי ניר (31.12.2007): הזדון מהול ברשע. כלומר, נכון, בטחון עצמי מופרז הוא אחד המאפיינים של זדון, אולם לא רק בטחון עצמי מופרז מאפיין את הזדון. ואמנם, האפקטיביות של הזדון מקורה ברשע המהול בו.

תגובות