מושלים ומשקעים

קוד: ביאור:משלי כח3 בתנ"ך

סוג: משל

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כח3: "גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים - מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם"

התגברות ועליה לשלטון של אדם רש (עני) המנצל את כוחו כדי לעשוק את העשירים ולדלדל אותם מנכסיהם, דומה למטר חזק במיוחד אשר סוחף את האדמה והורס אותה; בשני המקרים אין לחם.

עצות

הפסוק מזהיר מפני מהפכה קומוניסטית, מהפכה שבה מתגבר (מנצח) המעמד ה רָש - העני - מעמד הפרולטריון. הצד המנצח עלול לנצל את כוחו החדש כדי לעשוק את יריביו, שהיו עשירים והתדלדלו מנכסיהם בעקבות המרידה.

מצב זה נמשל ל מטר סוחף = גשם חזק, הסוחף עמו את והאדמה והזרעים ומונע צמיחה, וכתוצאה מכך - ואין לחם = בעקבות העושק, לאף אחד אין מוטיבציה לעבוד, הצמיחה הכלכלית נעצרת ויש מחסור בלחם. 

כוחו של השלטון נמשל למים היורדים מן השמים:

תהלים עב1: "לִשְׁלֹמֹה: אֱ‍לֹהִים! מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט... יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז, כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ. יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ" - המלך השופט בצדק דומה הגשם שמרטיב את הארץ ומביא לפריחה ושגשוג של הצדיקים.

משלי טז15: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" - המלך המאיר פניו ואינו כועס דומה לענן המביא את המלקוש - סימן לברכה.

משלי יט12: "נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ" - המלך שאינו כועס דומה לטל שמרטיב את העשב, כלומר מחיה את האנשים העניים והחלשים.

בדרך-כלל, ההתערבות של השלטון במשק עשויה לקדם את הצמיחה ולהביא ברכה לכל שכבות העם, כמו טל וגשם העוזרים לזרעים לצמוח; אולם, כשההתערבות היא מוגזמת, כמו ב"דיקטטורה של הפרולטריון" (= גבר רש), היא פוגעת בצמיחה כמו מטר סוחף.

דקויות

1. ע"פ הפשט, גבר רש = איש עני, החושב שבגלל שהוא מסכן מותר לו הכל, אפילו לעשוק דלים אחרים. הפסוק משווה אותו ל מטר סוחף ואין לחם: "כי המטר מכוין ראשונה לגדל הצמחים, ויהיה בזה האופן כלי להשחתתם;   וכן, הגעת הקנינים לאדם הוא להשיג מההון מה שישלם בו הכרחי לעמידת גופו, והגעתם בעושק הוא כלי אל שיחסר לו הכל" (רלב"ג, וכן הגאון מווילנה ומצודות);   "ואם הוא רש, לא יעשה את עצמו רשע בתוספת עין רעה על העניים, אלא יתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, והוא יפתח לו פתח לצאת מעניותו מבלי שיהיה גוזל דלים" (רמ"ד וואלי על פסוק 4).

2. ע"פ הדרש, העוני כאן הוא משל לעוני שכלי: "גבר רש - דיין עם הארץ, עושק דלים בדין על שאינו מתון בדין, הרי הוא כמטר הסוחף את השדה ואין עושה פירות..." (רש"י, רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

3. וייתכן שהמילה גבר משמעה התגברות, נצחון במהפכה; גבר רש = התגברות ועליה לשלטון של אדם עני או של כלל ציבור העניים במדינה. דל = אדם חלש שהתדלדל וירד מנכסיו: "...לפעמים לא יגברו השרים, רק הרשים יגברו במרדם, וכל העם ימשלו איש ברעהו, והרשים שאין להם מאומה יעשקו את הדלים, שנתדלדלו מנכסיהם על-ידי המרד, וזה דומה למטר סוחף, אם בא מטר על-ידי בקיעת העבים, שמתפרץ שטף מים וסוחף את הכל, עד שאין לחם - שתחת שהמטר יביא לחם, יסחוף את הכל, וגם לא יבוא לחם בגללו, כן שטף רשים יסחפו את הכל כמים כבירים שוטפים..." (מלבי"ם). מלבי"ם נפטר ב-1879, אולם דבריו מתארים במדוייק את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה שהתחוללה כ-40 שנה מאוחר יותר (ראו מלבי"ם נגד מרידות). פירוש דומה נמצא ב'דעת מקרא' על הפסוק.

עשק = החזיק ברשותו רכוש ששייך לזולת;   

הקבלות

ישנם פסוקים נוספים המביעים התנגדות לשינויים קיצוניים במעמדות חברתיים, ותומכים בשינויים הדרגתיים יותר:
  • משלי ל22: "תַּחַת שלש רגזה ארץ... תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (פירוט)
  • משלי יט10: "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים" (פירוט)
פסוקים נוספים מתייחסים לעושק של השכבות החלשות:
  • משלי יד31: "עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ, וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן" (פירוט)
  • משלי כב16: "עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ, נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ לְמַחְסוֹר" (פירוט)
ראו גם: פסוקים נוספים על מים בספר משלי.

תגובות