שמואל א טז

1 ויאמר יהוה אל-שמואל עד-מתי אתה מתאבל אל-שאול ואני מאסתיו ממלך על-ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל-ישי בית-הלחמי כי-ראיתי בבניו לי מלך. 2 ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי. 3 וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר-תעשה ומשחת לי את אשר-אמר אליך. 4 ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך. 5 ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את-ישי ואת-בניו ויקרא להם לזבח. 6 ויהי בבואם וירא את-אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו.

7 ויאמר יהוה אל-שמואל אל-תבט אל-מראהו ואל-גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב. 8 ויקרא ישי אל-אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם-בזה לא-בחר יהוה. 9 ויעבר ישי שמה ויאמר גם-בזה לא-בחר יהוה. 10 ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל-ישי לא-בחר יהוה באלה. 11 ויאמר שמואל אל-ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל-ישי שלחה וקחנו כי לא-נסב עד-באו פה. 12 וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם-יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי-זה הוא. 13 ויקח שמואל את-קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח-יהוה אל-דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה. 14 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח-רעה מאת יהוה. 15 ויאמרו עבדי-שאול אליו הנה-נא רוח-אלהים רעה מבעתך. 16 יאמר-נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח-אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך.

17 ויאמר שאול אל-עבדיו ראו-נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי. 18 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו. 19 וישלח שאול מלאכים אל-ישי ויאמר שלחה אלי את-דוד בנך אשר בצאן. 20 ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד-דוד בנו אל-שאול. 21 ויבא דוד אל-שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי-לו נשא כלים. 22 וישלח שאול אל-ישי לאמר יעמד-נא דוד לפני כי-מצא חן בעיני. 23 והיה בהיות רוח-אלהים אל-שאול ולקח דוד את-הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה.