דברים טו

1 מקץ שבע-שנים תעשה שמטה. 2 וזה דבר השמטה שמוט כל-בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו כי-קרא שמטה ליהוה. 3 את-הנכרי תגש ואשר יהיה לך את-אחיך תשמט ידך. 4 אפס כי לא יהיה-בך אביון כי-ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן-לך נחלה לרשתה. 5 רק אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום. 6 כי-יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר-לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו.

7 כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את-לבבך ולא תקפץ את-ידך מאחיך האביון. 8 כי-פתח תפתח את-ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. 9 השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר קרבה שנת-השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל-יהוה והיה בך חטא. 10 נתון תתן לו ולא-ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל-מעשך ובכל משלח ידך. 11 כי לא-יחדל אביון מקרב הארץ על-כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את-ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך.

12 כי-ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך. 13 וכי-תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם. 14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן-לו. 15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על-כן אנכי מצוך את-הדבר הזה היום. 16 והיה כי-יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת-ביתך כי-טוב לו עמך. 17 ולקחת את-המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה-כן. 18 לא-יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה.

19 כל-הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך. 20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר-יבחר יהוה אתה וביתך. 21 וכי-יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך. 22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל. 23 רק את-דמו לא תאכל על-הארץ תשפכנו כמים.