השמש באחרית הימים

קוד: ביאור:מלאכי ג19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

מלאכי ג19: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף"

מלאכי ג20: "וְזָרְחָה לָכֶם, יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק"

בסוף ספר מלאכי, מתאר הנביא את יום הדין. פסוק 19 מדבר על אש שתשרוף את הרשעים; פסוק 20 מדבר על שמש שתזרח לצדיקים ותרפא אותם.

אפשר לפרש, שהאש השורפת היא-היא השמש המרפאת: "כי הנה היום בא - יום זה לשון שמש הוא, שכך אמרו חכמים: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, ורשעים נדונים בה, וצדיקים מתרפאין בה; וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי וגו'." (רש"י), "כי הנה היום בא, מצייר את יום הדין, שהאש העונש בוער כאש התנור, והרשעים הם מוכנים לפי רשעם להשרף מן האש הזה כקש, והיום ילהט אותם עד אשר לא ישאר להם שורש וענף... אבל לכם יראי שמי, שהם הצדיקים שעבדו מאהבה, תהיה הצדקה, שהם המעשים הטובים שעשו דומה כשמש זורח, ועל זה אמר שמש צדקה, והשמש הזאת תרפא בכנפיה מחום הבוער. והציור הוא, כי התגלות האור האלהי יתגלה בשתי בחינותיו, כי האור יש בו אור ושרפה, ויתגלה באורו לצדיקים ובאשו לרשעים..." (מלבי"ם).

" היום הבא " הוא היום שבו האמת האלהית מתגלה במלוא עוצמתה. אנשים שכל ימיהם חיים על-פי האמת, ישמחו בהתגלות זו; אך אנשים החיים בשקר, יישרפו מרוב בושה.

ועל דרך הדרש: זרחה אותיות חרזה - באחרית הימים יתגלה איך כל המאורעות שקרו לנו במשך ההסטוריה קשורים זה לזה כמו חרוזים בשרשרת, איך כל הדורות בעם ישראל הם כמו מחרוזת הצועדת מראשית ההסטוריה ועד אחרית הימים, והבנה זו תרפא את נפשנו (ע"פ גליה).

פסוקים דומים וקשורים

רעיון דומה נמצא ב משלי טז14-15: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" - אותה חֵמָה ממיתה של מלך מלכי המלכים, עשויה להיות גם חַמָּה מחממת ומאירה (פירוט).

כך גם ב ישעיהו י17: "וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל - לְאֵשׁ, וּקְדוֹשׁוֹ - לְלֶהָבָה, וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד" (ראו מלבי"ם שם).

הנביא עמוס הוכיח את הרשעים, המתאווים ליום ה', ואינם יודעים שבשבילם יום ה' יהיה רע ומר, עמוס ה18: "הוֹי, הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם ה'! לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם ה'? הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר!".

שמש מרפאת נרמזה גם אצל יעקב אבינו, בראשית לב32: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (ראו ממאבק למחבק); ואש השורפת את הרשעים נזכרה גם ב עובדיה א18: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם; וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי ה' דִּבֵּר" - שם בני יעקב עצמם הם האש.

בפסוקים הקודמים נאמר, שיראי ה' מתלוננים על הצלחתם של הזדים ועושי הרשעה; הפסוק שלנו, המדבר על זדים ועושי רשעה, הוא תשובה לתלונות אלו (ראו מבנה הפרק).


ביטויים

 

"כי הנה היום בא - י ום המשפט הבא יבער כתנור אש לעשות כליה ברשעים, ויהיו נוחים להשרף כקש, ולהבת אש היום הבא תלהט אותם עד אשר לא ישאיר מהם שורש וענף, ר"ל לא ישאיר מהם זכרון מה. וזרחה לכם - אבל לכם יראי שמי תזרח שמש צדקה, ר"ל הצדקה שעשיתם יאיר לכם כשמש, והוא ענין משל, לומר מצות הצדקה בעצמה תשלם לכם גמול טוב. ומרפא בכנפיה - בזריחתה יהיה לכם רפואה ותענוג, ודמה פרישת האור וזריחתה לפרישת הכנפים, כי השמש יפרוש אורו על הארץ בכנפים הפרושות... ויצאתם - בכל מקום שתצאו ותבואו תתענגו בטוב ותתרבו בבשר ושומן כעגלים המפוטמים במרבק, והוא הדיר שלהם" (מצודות)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:


תגובות