אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה

קוד: ביאור:משלי ל32 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל ע"פ הגר"א

אל: סגלות משלי

משלי ל32: "אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא, וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה"

אם נבלת, נשחקת והתעייפת בתפקידך כנשיא ומנהיג הציבור, ואם זמות, שקעת במחשבות עמוקות מרוב עייפות וחוסר-ריכוז - שים יד לפה, שתוק וקח הפסקה מתפקידך, אכול דבר-מה, וחזור לתפקידך רענן -

/ אם נבלת, הושפלת ע"י אדם שניבל את פיו כלפיך, בה - באותה השפלה - תינשא ותראה את גדולתך;   ואם זמות - התמלאת במחשבות כעס ונקם - שים יד לפה ואל תגיב להשפלה -

עצות

"נהג בערנות - עצור להתרעננות. עצור בצד הדרך, אכול דבר-מה, חלץ עצמות, וסע לשלום" (מתוך תשדיר שרות של המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים). העצה הזאת נכונה לא רק לנהגים אלא גם למנהיגים:

נבל = נשחק והתעייף, כמו צמח נובל;   אם נָבַלְתָּ בהתנשא = נשחקת והתעייפת מתפקידך כמנהיג רם ונישא; כמו שהזהיר יתרו את משה רבנו כשראה את התור הארוך שהשתרך מחוץ ללשכה שלו, שמות יח18: "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ, כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

זַמּוֹתָ = מהשורש זמם, המציין מחשבות עמוקות; אם זמות = שקעת במחשבות עמוקות מרוב עייפות וחוסר-ריכוז.

יד לפה = משל לשתיקה, כמו שופטים יח19: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ 'הַחֲרֵשׁ! שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ...!'"; או משל לאכילה, כמו משלי יט24: "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה" (פירוט).

אם אתה, המנהיג, מרגיש שאתה שחוק ועייף מהנהגת הציבור, ואתה נוטה 'לרחף' ולשקוע במחשבות, זה הזמן לעצור, לשתוק ולהפסיק לרגע מתפקידך כמנהיג, לאכול ולהתרענן, ורק אז לחזור לעבודה:

משלי ל33: "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה, וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם, וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב"

יש דברים שכדאי לסחוט, כי זה מוציא מהם דברים טובים, למשל כי מיץ חלב יוציא חמאה - כשסוחטים חלב יוצאת ממנו חמאה;

אבל יש דברים שלא כדאי לסחוט, למשל ומיץ אף יוציא דם - כשסוחטים את האף הוא מדמם;

אחד הדברים שלא כדאי לסחוט הוא הפנים שלך - הפנים שבהם אתה מקבל את פניהם של האנשים הבאים אליך למשפט או לייעוץ; אם תסחט את פניך יותר מדי, תשתדל להיות מסביר-פנים יותר מדי, מיץ אפיים יוציא ריב, התוצאה תהיה ריב, מרוב לחץ ועייפות תיגרר למריבות עם האנשים הפונים אליך.

ולכן, קח הפסקה מהחיוכים והסברת-הפנים, נוח וחזור לתפקידך רענן וחדש.

הקבלות

הפסוק מקביל לפסוקים קודמים בפרק. כך למשל, המילה נבלת מקבילה ל משלי ל22: "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (פירוט).

הפסוקים הקודמים (פסוקים 29-31) המליצו למנהיג המרגיש כוח וגבורה לנהוג בבטחון עצמי וללא היסוסים, משלי ל31: "וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ" (פירוט).    הפסוקים שלנו ממליצים למלך המרגיש חולשה ועייפות לקחת 'פסק זמן' לעצמו.

דקויות

רוב המפרשים פירשו שהפסוקים באים להזהיר את האדם שלא להגיב על עלבונות, כי הדבר עלול לגרום למריבות; בדומה ל משלי כה8-10: "אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר..." (פירוט).   ישנם כמה פירושים למשמעותן של המילים בפסוק:

נבלת

1. מלשון ניבול פה, כמו ב ישעיהו ט16: "...כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה...", "אם מישהו ניבל את פיו כלפיך": "אם נתנבלת ע"י חבירך שחירפך" (רש"י, ודומה לזה הגאון מווילנה)

2. או מלשון נָבָל, אדם בזוי ופחות: "אם נעשית נבל, רוצה לומר, אם חרפך מי ובדיבורו עשה אותך לנבל" (מצודת דוד)

3. או מלשון נַבְלוּת, בושה ובזיון: "כל המנבל עצמו על דברי תורה - סופו להתנשא" (רב שמואל בר נחמני, בבלי ברכות סג:; וכן רב פפא, נידה כז.); "מי גרם לך להתנבל בדברי תורה - על שנישאת בהן עצמך" (נאמר על לוי בר סיסי, ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו)

4. ולענ"ד הוא מלשון נבילה, קמילה ושחיקה (ראו "עצות").

בכל מקרה המילה מציינת מצב רע ומשפיל.

בהתנשא

1. תיאור תוצאה: אם נבלת = הושפלת, הסכמת לספוג ביזיון כדי להימנע ממריבה או כדי ללמוד תורה, "סופך להנשא בדבר" (רש"י, ע"פ בבלי ברכות סג: נידה כז.), בסופו של דבר תינשא, תזכה לכבוד (ייתכן שקראו את המילה "בהתנשא" כשתי מילים - "בָּהּ תִּנָּשֵׂא ", בזכותה תהיה לך התנשאות).

2. או הנחיה מעשית: אם נבלת = הושפלת, השאר בהתנשאותך, ואל תרד לרמה של זה שהשפיל אותך (מצודת דוד). לפי פירוש זה, ההקבלה בין שני חצאי הפסוק מדוייקת יותר - שניהם נותנים הנחיות מעשיות: "אם נבלת - התנשא, ואם זמות - שים יד על פה". 

3. ולענ"ד הוא תיאור סיבה: אם נבלת, "הוא מחמת שרצית להתנשא" = להתגאות (הגאון מווילנה, ע"פ ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו), או מחמת שאתה נשיא = מנהיג המשרת את הציבור מבוקר עד ערב (ראו "עצות").

זמות

רוב המפרשים פירשו מלשון מזימה, מחשבה רעה: "אם תהיה מלא ממחשבת קנטור וקטטה, שים יד לפה לסתמו בחזקה" (מצודת דוד, ודומה לזה רש"י והגאון מווילנה). אם אתה מרגיש שהלב שלך מלא במחשבות רעות ומזימות, קח את עצמך בידיים ועשה מאמץ מיוחד להתחזק ולשמור על עצמך, כדי שלא תדבר דברים שתתחרט עליהם.

מיץ אפיים

1. אפיים = כעס: לא צריך "לדוש" יותר מדי בדברי כעס ועלבונות, כי הדבר עלול לגרום למריבות (ראו פירושים נוספים על פסוק 33).

2. ולענ"ד אפיים = פנים; ראו "עצות".

תגובות