עכס אל מוסר אויל - הנער הנקשר כמו התכשיט

קוד: הנער התכשיט בתנ"ך

סוג: משל

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

אחד המשפטים המתארים את הנער שמתפתה ללכת אחרי האישה המפתה הוא:

משלי ז22: "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל".

עכס הוא תכשיט של נשים, כמו ב ישעיהו ג18: "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים...".

איזה תכשיט בדיוק? נקרא בפסוק קודם, ישעיהו ג16: "וַיֹּאמֶר ה': יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" - מכאן נראה, שה"עכס" הוא תכשיט שעונדים על הרגל, והוא מתנועע כאשר מניעים את הרגל. ישעיהו מאשים את הנשים, שהן מנענעות את התכשיטים שעל רגליהן, כדי שינצנצו וימשכו תשומת-לב.

נחזור לספר משלי: הנער, שהולך אחרי האישה הזונה, נמשל לתכשיט, שנצמד לרגליה של האישה ומתנועע כאשר האישה הולכת. הנער לא בטוח בעצמו, יש לו ייסורי מצפון, ולכן הוא מתנועע הלוך ושוב - מתרחק ממנה ושוב מתקרב אליה, רוצה להתנתק ממנה אך אינו יכול - הוא קשור אליה כמו התכשיטים שהיא עונדת על רגליה.

המילה אֱוִיל מתייחסת לנער - הנער האויל (= השטחי, ההולך לפי מה שנראה לו במחשבה ראשונה) הולך אחרי האישה הזונה, כמו שור שהולך לטבח, וכמו עֶכֶס.

המילה מוסר כאן משמעה כמו "מוֹסרוֹת" או "מאסר", כמו ב:

לפי זה פירוש הביטוי עכס אל מוסר הוא "עכס שלוקחים אותו כדי לקשור ולכבול אותו לרגל", ופירוש הפסוק כולו הוא:  "הנער הולך אחריה פתאום, כמו שור שבא לשחיטה, וכמו עכס שנלקח לקשירה - כי הוא אויל ".

לפי כל הפירושים, מטרת המשל היא להודיע לנערים, שלא יהיו להם אשליות - שלא יחשבו שהם יכולים להתקרב אל הפיתוי ואז להתרחק ממנו בלי פגע. ברגע שמתקרבים - הפיתוי הוא כל-כך גדול, שהוא קושר את הנער אל האישה כמו תכשיט שנקשר לרגל, ואינו יכול להתנתק ממנה. 

והמסקנה המעשית - בפסוקים הבאים, פסוקים 24-25: "וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעו לִי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי: אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ".

מקורות ופירושים נוספים

ייתכן שהפסוק רומז ליוסף. יוסף אמנם לא התפתה לנאוף עם אשת פוטיפר, אולם הקרבה ביניהם גרמה למאסרו בכבל:

  • בראשית לט20: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי[אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים; וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר", תהלים קה17-18: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו[רַגְלוֹ] , בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ"

ראו  יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / ד"ר נסים אליקים -> בית המדרש הוירטואלי.

עכס

1. חלק מהמפרשים פירשו ש עכס = נחש, והנער שהולך אחרי הזונה נמשל לנחש, שהולך בשליחות ה' כדי לייסר את האויל: "כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה לייסר האויל, המחוייב למקום ב"ה, כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה" (רש"י,וכן  מצודות, מלבי"ם).

  • אולם, רוב האנשים, כאשר הם רואים נחש, אינם יודעים אם הוא הולך לייסר רשע, ולכן המשל אינו ברור. כל מטרתו של משל היא להמחיש רעיונות לא-ברורים ולעשותם ברורים יותר, ולכן קשה להניח שהחכם השתמש כאן במשל שהוא עצמו אינו מוחשי.
2. וחלק מהמפרשים פירשו ש עכס = כבל ברזל שבו קושרים את האויל כדי לייסרו: "כעכס, שהאויל קשה להביא רגלו בו, כן הוא קשה להביאו אל מוסר" (אבן עזרא, ודומה לזה דעת מקרא בשם המאירי, ויסוד מלכות),  או כבל שבו קושרים את האישה בלי ידיעתה: "כמו הנשים, שיבואו במהירות אל העכס, לחשבם כי יתקשטו בו, ולא ירגישו כי הוא מוכן למאסרם, ר"ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת, כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם, וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפים, ולא ירגישו בזה" (רלב"ג). והמשמעות כמו שכתבנו בגוף המאמר - הנער קשור אל האשה המפתה כמו בכבל.

אֶל מוּסַר אויל

1. ייתכן שהמילים " אל מוסר אויל " מתייחסות לתחילת הפסוק, ויש לקרוא את הפסוק: "הולך אחריה פתאום (כשור אל טבח יבוא וכעכס) אל מוסר אויל": הנער הולך אחריה, בדרך שתביא לו רק ייסורים של אויל; והוא הולך אחריה כמו שור ההולך אל טבח וכמו תכשיט הקשור לרגל.
  • אולם, לפי פירושים אלה, ההקבלה בין שני המשלים בפסוק - "כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל" - אינה מושלמת.
2. ניתן להציג את שני המשלים בפסוק בטבלה:
כשור
אל
טבח
יבוא
וכעכס
אל
מוסר
אויל

טבח מקביל אל מוסר (= ייסורים או מאסר); לפי זה, יבוא מקביל אל אויל, ויש לפרש שהמילה "אויל" כאן היא פועל - אולי מלשון הובלה או ליווי; כמו שהמשל הראשון הוא " שור שמביאים אותו אל הטבח ", כך המשל השני הוא " עכס שמובילים ומלווים אותו אל המוסר "; בין אם העכס הוא נחש ארסי שנלכד ע"י הציידים, או תכשיט שהאישה הוציאה מהארון כדי לקשור לרגל - גורלו כבר נחרץ.
3. ייתכן שיש לקרוא "אַל" בפתח, והמילה " מוּסַר " היא צורת בינוני של הפועל "הוסר", כמו בפסוקים (שמואל א כא7): "כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים, הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה', לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ", (ישעיהו יז1): "מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק; הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר, וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה". לפי זה פירוש הביטוי הוא "עכס בלתי מוסר", "תכשיט שאי-אפשר להסיר".
  • אך פירוש זה אינו מתאים לשימוש המילה "אַל" בכל התנ"ך - כמעט בכל התנ"ך המילה "אַל" באה לפני פועל בעתיד, וגם במקומות המעטים יוצאי-הדופן, היא באה במשמעות של ציווי ואיסור, ולא במשמעות של תיאור שלילי: "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ! אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם", "אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן", "אַל, בָּנָי, כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה", "אַל, כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב", "אַל דֳּמִי לָכֶם". יוצא הדופן היחיד שמצאתי הוא משלי יב 28: "בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת".

תגובות