כסילים שונאים להפסיק לעשות רע

קוד: ביאור:משלי יג19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
יג19 תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ, וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.

 סגולות

תאוה שנהיית (מתממשת) נותנת תחושה ערבה (מתוקה ונעימה) לנפש;   ולכן הכסילים מתעבים (שונאים) לסור ולהימנע ממעשים רעים שהם מתאוים להם.

/ כדי לשכנע כסילים להימנע ממעשים רעים, אפשר להסביר להם שתאוה שאדם מצליח להיות (לשבור) נותנת לו תחושה ערבה ומתוקה, ולכן, למרות שהם מתעבים לסור מרע כדאי להם לשבור את התאוה לשם הנאה.

 מצודות

כאשר נהיה (נשברה) תאות האדם בענייני הגוף, אז תערב (תמתק) לנפש המשכלת, כי אז תשכיל;   אבל הרשעים, דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.


 עצות

יש אנשים, שמביאים נימוקים מפורטים מדוע הם אינם רוצים ללמוד, אבל למעשה הסיבה האמיתית היא הרבה יותר נמוכה:

נהיה = הווה, מתממשת (מהשורש היה);    נפש = הצד החומרי של החיים;   תאוה נהיה תערב לנפש = כשתאוותו של אדם הווה ומתממשת, הדבר ערב ונעים לנפשו החומרנית, ולכן -

כסיל = השונא ללמוד;   ותועבת כסילים סור מרע = האנשים השונאים ללמוד, למעשה שונאים משהו אחר - הם מתעבים כל דבר שיכול לגרום להם לסור מרע, כל לימוד שעלול להביא למסקנה שהם צריכים לשנות את אורח החיים שהתרגלו אליו (ע"פ רש"י, מלבי"ם).

איך אפשר להשפיע לטובה על אנשים מסוג זה?

נקבל רעיון מפרשנות אחרת של הפסוק עצמו:

נהיה = נשברה (כמו בדניאל ח27: "וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי", ודומה לישעיהו מז11: "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ, וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ");   תאוה נהיה תערב לנפש = כשהאדם מצליח להוות ולשבור את תאוותו, הדבר ערב ונעים לנפשו, הוא נהנה מתחושת ההצלחה והעוצמה שבכיבוש היצר (ע"פ רלב"ג, מצודות, הגר"א).

ותועבת כסילים סור מרע = הכסילים מתעבים לסור מרע, ולכן לא צריך לדרוש מהם ישירות שיפסיקו לעשות רע, אלא לעורר בהם את הרצון לשבור את תאוותם דווקא מתוך מניע אגואיסטי - מתוך הערבות והנעימות שבשליטה העצמית.

 דקויות

מה נהיה?

המפרשים פירשו את המילה בשתי דרכים מנוגדות:

1. נהיה = הווה, מתממשת (מהשורש היה);    נפש = הצד החומרי של החיים;   תאוה נהיה תערב לנפש = כשתאוותו של אדם הווה ומתממשת, הדבר ערב ונעים לנפשו החומרנית.  ולכן הכסילים (השונאים ללמוד) מתעבים כל דבר שיכול לגרום להם לסור מרע, כל לימוד שעלול להביא למסקנה שהם צריכים לשנות את אורח החיים שהתרגלו אליו (ע"פ רש"י, מלבי"ם).

2. נהיה = נשברה (כמו בדניאל ח27: "וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי", ודומה לישעיהו מז11: "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ, וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ");   תאוה נהיה תערב לנפש = כשהאדם מצליח להוות ולשבור את תאוותו, הדבר ערב ונעים לנפשו, הוא נהנה מתחושת ההצלחה והעוצמה שבכיבוש היצר (ע"פ רלב"ג, מצודות, הגר"א).

הפירושים משלימים זה את זה באופן נפלא: הפירוש השני הוא התרופה והפתרון לבעיה החינוכית שמתאר הפירוש הראשון.  הכסילים מתעבים לסור מרע, ולכן לא צריך לדרוש מהם ישירות שיפסיקו לעשות רע, אלא לעורר בהם את הרצון לשבור את תאוותם דווקא מתוך מניע אגואיסטי - מתוך הערבות והנעימות שבשליטה העצמית.

 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות