קוד: מבטח= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
האות "מ" בתחילת שמות עצם מציינת, בין השאר, שבעצם זה נעשתה פעולה מסויימת הקשורה לשורש;
לפי זה, המילה
מבטח משמעה דבר שמאמינים בו שיעזור או יגן, בין אם האמונה מוצדקת ובין אם לא:
וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת" = עם ישראל יגור במשכנות שיוכל להאמין בהם שיגנו עליו;
גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ, כִּי מָאַס ה' בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם" = ה' מאס בעמים שאת מאמינה בהם שיעזרו לך;
ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" = ברוך הגבר שבוטח בה' וה' הוא הדבר שהגבר בוטח בו, כלומר, ברוך הגבר שמאמין בה' ורק בה' (פירוט).
וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם" = כמו שבני ישראל התאכזבו מבית המקדש, שהאמינו שיגן עליהם בלי להתחשב במעשיהם (ראו ירמיהו ז).
וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עון בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם..." = מצרים לא יהיו עוד מדינה שבני ישראל מאמינים בה שתעזור להם.
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" = שעושה את ה' ל"מבטחו", לדבר שהוא מאמין בו שיגן עליו.
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים" = ה' הוא האחד שכל העמים בכל קצות הארץ מאמינים שיגן עליהם.
כִּי אַתָּה תִקְוָתִי ד' ה', מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" = אתה האחד שהאמנתי בו מנעוריי שיעזור לי.
אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי, וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי" = אני נשבע שלא האמנתי שהכתם (=הזהב) שלי יגן עליי.
ביראת ה' מבטח עז, ולבניו יהיה מחסה" (פירוט)
עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה"
לִהְיוֹת בה' מִבְטַחֶךָ, הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה"
שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה" - הבוגד בוטח ביום צרה, אך הבטחון שלו אינו מוצדק (פירוט)