גנב = לקח בסתר

קוד: גנב= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

גנבה משמעה לקיחה בסתר.

גנבת רכוש

בתורה נאסר בפירוש לגנוב רכוש:
וישנם כמה דינים המפרטים את עונשם של גנבים, כגון:
ראו גם: תשלומי כפל.

גנבה לעומת גזלה

על-פי ההלכה, יש הבדל בין גנב - הלוקח בסתר, לבין גזלן - הלוקח בגלוי: גנב משלם, בדרך כלל, פי שניים, וגזלן משלם רק את הגזילה (להסבר הטעמים להבדל זה, ראו במאמר תשלומי כפל). לפיכך ישנה משמעות מעשית להגדרה המדוייקת של גנבה לעומת גזלה: "איזה הוא גנב? זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו, ואין הבעלים רואין, וכן כל כיוצא בזה. אבל, אם לקח בגלוי בפרהסיא בחוזק יד, אין זה גנב, אלא גזלן. (רמב"ם, הלכות גניבה א ג).

ישנם כמה מקרים גבוליים:

א. אדם שגנב (בסתר) והודה לפני שנתפס - פטור מתשלומי כפל (ראו אם המצא תמצא); ייתכן שהסיבה היא, שהוא כבר נחשב לגזלן, מכיוון שהודה וגילה את עצמו.

ב. אדם שניסה לקחת רכוש בסתר אבל לא הצליח כי ראו אותו - נחשב לגנב, וצריך לשלם תשלומי כפל: "אמר ר' אלעזר: ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה... וכיון דראוהו, גזלן הוא?! - כיון דקא מטמרי מנייהו, גנב הוא..." (תלמוד בבלי, בבא קמא עט.): הניסיון להסתתר מבני אדם, גם אם אינו מצליח, הופך את המעשה לגניבה, ולכן העונש חמור יותר.

ג. אדם היושב במארב, ומתוך המארב, מתנפל על עוברים ושבים ושודד אותם בכוח, נחשב לגזלן, כמו בפסוק:

  • שופטים ט25: "וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ, וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ"
והסיבה היא: "הא דקא מטמרי' - דלא ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו" (ר' יוחנן, תלמוד בבלי בבא קמא עט.): הם מתחבאים רק באופן זמני, רק כדי שלא יברחו מהם; אבל אחרי שתפסו את הקרבנות, הם גוזלים אותם בגלוי, הם לא מנסים להסתיר את המעשה מבני האדם, ולכן הם נחשבים לגזלנים.

ד. מצד שני, אדם ששודד בכוח אבל שם מסוה על פניו נחשב לגנב, שהרי הוא לא חושף את זהותו: "לסטים מזויין שגנב, אינו גזלן אלא גנב, אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב" (רמב"ם, הלכות גניבה א ג; ראו בהשגות הראב"ד וב'נושאי הכלים' שם; ראו גם הרב חנן פורת, "מעט מן האור" משפטים ה'תשס"ב).

ה. לפי חלק מחז"ל, ההבדל בין גזל לבין גניבה הוא דק ביותר: "לפני תשעה - גנב, ולפני עשרה - גזלן" (רבי אבהו בשם ריש לקיש, בראשית רבה נד ג); זה הבדל טכני - כל עוד פחות מעשרה אנשים הרואים את המעשה, הוא נחשב מעשה של "סתר" כלומר גניבה.

אולם, הדעה שהתקבלה להלכה היא הדעה הפחות פורמלית: "איזהו גזלן?... זה שהוא גוזל בפרהסיא" (בר קפרא, שם). ראו גם: על הגנבה ועל הגזילה ומה ביניהן / אברהם וינרוט.

גנבת דעת

גנבה מתייחסת לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לדברים מופשטים, ובפרט, גניבת מידע. אדם שמטעה את רעהו נקרא "גנב" כי הוא לוקח בסתר מידע ששייך לו. כך למשל עשה יעקב ללבן:
יעקב נאלץ לגנוב את ליבו של לבן, כי הוא ירא שמא לבן - שהיה חזק יותר - ישתמש בכוחו כדי לגזול ממנו את בנותיו (בראשית לא31): "וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן 'כִּי יָרֵאֶתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי'"; גזל = לקח בגלוי ובכוח.

כך גם:

גנבת אנשים

הפעולה שנקראת בימינו "חטיפה" או "סחר בבני אדם" נקראה בלשון התנ"ך "גניבה" - גניבה של בני אדם. במקרה זה, הגניבה מציינת כל חטיפה, גם אם היא נעשית בגלוי. 
בעשרת הדיברות נאסר בפירוש לגנוב אנשים: אבל יש גם "גניבת אנשים" שהיא חיובית ונובעת מאהבה יתרה:

התגנבות

הפועל התגנב משמעו "גנב את עצמו", כלומר, הסתלק בסתר; או "התנהג כגנב", כלומר בא בסתר:

פסוקים נוספים

  • בראשית לא39: "טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה, גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה"
  • שמות כב11: "וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו"
  • דברים כד7: "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ"
  • יהושע ז11: "חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם"
  • שמואל ב כא12: "וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר גָּנְבוּ אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית שַׁן אֲשֶׁר תלוםשםה[פְּלִשְׁתִּים]בְּיוֹם הַכּוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ"
  • ישעיהו א23: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם"
  • ירמיהו ז9: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם"
  • ירמיהו מח27: "וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים [נִמְצָא]ה כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד"
  • ירמיהו מט9: "אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עוֹלֵלוֹת אִם גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם"
  • הושע ד2: "אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ"
  • הושע ז1: "כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עון אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ"
  • יואל ב9: "בָּעִיר יָשֹׁקּוּ בַּחוֹמָה יְרֻצוּן בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב"
  • עובדיה א5: "אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לָךְ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לְךָ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת"
  • זכריה ה3: "וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה"
  • תהלים נ18: "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ"
  • איוב ד12: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ"
  • איוב כא18: "יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה"
  • איוב כז20: "תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה"
  • איוב ל5: "מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב"
  • משלי ו30: "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב" (פירוט)
  • משלי כט24: "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" (פירוט)
  • משלי ל9: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה', וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי" (פירוט)

תגובות