בחן = הבדיל בין מתכת יקרה לבין הסיגים הדבוקים אליה, או בין אמת לשקר

קוד: בחן= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, הפועל " בחן " משמעו "בדק את כשרונותיו וידיעותיו של הזולת". בלשון המקרא משמעותו שונה במקצת.

בחינת מתכות יקרות

הופעות רבות של השורש "בחן" קשורות לכסף, זהב וצורפוּת:
ייתכן, שהמשמעות המקורית של הפועל "בחן" היא מוחשית - הבדיל בין הזהב האמיתי לבין המתכות הדבוקות אליו, שרק נראות כמו זהב אך אינן זהב באמת, כמעשהו של הצורף.

בחינת דיבורים וטענות

מכאן נובעת המשמעות המופשטת של הפועל "בחן" - הבדיל בין דיבור אמיתי לדיבור שקרי:

בחינת אופי ומחשבות

מכאן נובעת משמעות מופשטת יותר - הבדיל בין אדם אמיתי וטוב בליבו לבין אדם מזוייף, שרק נראה צדיק כלפי חוץ אך למעשה הוא מושחת, כמעשהו של ה' הרואה ללבב:

בחן = מבצר

משמעות נדירה יותר של השורש "בחן" היא מגדל תצפית, כמו בפסוקים:
מה הקשר בין משמעות זו למשמעות המקורית של השורש בחן?
1. ייתכן שאין קשר ואלו שני שורשים שונים.
2. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא מאפשר לעומדים בראשו להבחין במה שקורה מרחוק.
3. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא מבדיל ומפריד בין העיר לבין אויביה (אולם לפי זה היה ראוי לקרוא "בחן" דווקא לחומה).
4. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא בנוי מחומרים שחוזקם ועמידותם נבחנה היטב (ע"פ רש"י).

מילים דומות

בחן - צרף

"הצירוף היא ההתכה באש להסיר הסיגים, והבחינה היא שמנסה אותו אם יש בו סיג. והבחינה קודם הצירוף, שאחר שבחן וראה שיש בו סיג אז מצרפו... והבחינה הבא אחר הצירוף הוא, אם אינו יודע אם נצרף כראוי בוחן שנית, ואם מוצא סיג - צורף שנית" (מלבי"ם על ירמיהו ט ו, ביאור המילות).

בחן - ניסה

"המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוהה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כוח משיכת המגנט. והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים..." (מלבי"ם על מלאכי ג י, ביאור המילות).

פסוקים לא ברורים

  • ישעיהו כח16: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן, אָבֶן בֹּחַן, פִּנַּת יִקְרַת מוּסָּד מוּסָד, הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ": "נבואה זו, מוֹצָא פִי-יְהוָה, נועדה לשנת -587 לפנה"ס ליום חורבן המקדש, בְּצִיּוֹן אָבֶן, כלומר, בין הריסות ירושלים. אז, ביום חורבן המקדש, תְּיוּסָד כספת אֶבֶן בּוֹחַן (אבן השתייה) ליום המשפט האלהי העתידי, להיות "פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד",
    כלומר, פִּנַּת יִקְרַת, המקום היקר ביותר לַיְהוָה. כי שם, בכספת אֶבֶן הַבּוֹחַן, יקברו לוחות הברית, והם, לוחות הברית, הם התנאי ההכרחי, שהוא "מוּסָד מוּסָּד" לקיום נצח ישראל. כל זאת, כאשר הבחינה הראשונה היא של הַמַּאֲמִין, כלומר, על הַמַּאֲמִין לדעת לבחון את תוכן הנבואה ולחכות בסבלנות ליום המשפט האלהי, ולא לנסות להוציא את לוחות הברית מכספת אֶבֶן הַבּוֹחַן (כאמור, אבן השתייה) לפני רגע האמת. על-כן מתועד "הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ" (רמי ניר).
  • איוב לד36: "אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח, עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן": "אומר אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת-רָם: אָבִי - ומתכוון לבכיר מִמִּשְׁפַּחַת-רָם - אִיּוֹב - כאשר (אֱלִיהוּא) בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ--עַל-צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים, ולכן אומר אֱלִיהוּא (35 - 36) - כדלקמן:
    "אִיּוֹב לֹא-בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל, אָבִי--יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד-נֶצַח, עַל-תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי-אָוֶן", כי "אַנְשֵׁי-אָוֶן", לדעת אֱלִיהוּא, הם שְׁלוֹשֶׁת רֵעָיו, בהם "חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה-- וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת-אִיּוֹב" (רמי ניר)
  • ירמיהו ו27: "בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר, וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם" - אולי הכוונה שה' נתן לירמיהו כושר הבחנה חד, כאילו שהוא עומד על ראש מגדל גבוה ויכול לצפות למרחוק.
  • יחזקאל כא18: "כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי ידוד"

תגובות