הבנקים בימינו מציעים ללקוחות הצעות מפתות, על פקדונות מסוגים שונים - פקדונות צמודים וצמודים-למחצה, פקדונות נושאי ריבית קבועה ומשתנה, ועוד.
מקובל לחשוב, שהבעיה היחידה בפקדונות כאלה היא שיש כאן "הלוואה בריבית" לבנק; אך הבנק הוא ישות משפטית עצמאית - "חברה בערבון מוגבל", וגם אם הבנק יהיה בחובות עצומים ויפשוט רגל - לא יהיה אף אדם שיהיה חייב למכור את ביתו כדי לכסות את החובות; לכן, לפי רוב הדעות, אין איסור להלוות בריבית לבנק.
הבעיה האמיתית היא הרבה יותר גדולה.
בימינו, כל הבנקים עוסקים בהלוואות בריבית ללקוחות, ביניהם לקוחות עניים רבים, ש"לא גומרים את החודש" ( והיתר עסקא לא תופס לגביהם). כאשר אדם שיש לו כסף "סוגר את הכסף" בבנק ונהנה מרווחים, לפחות חלק מהרווחים שלו מגיע מהריבית שמשלמים אותם לקוחות עניים.
אדם שסוגר את הכסף בבנק, למעשה מלווה בריבית לעניים, בתיווך הבנק! שום היתר עסקא לא יכול לבטל את המשמעות האמיתית של המעשה הזה. הבנק הוא אמנם ישות משפטית, אך הוא משמש כאן רק כמתווך; בשני הקצוות יש אנשים - אדם עשיר שנהנה מריבית, ואדם עני שמשלם אותה. זו בדיוק הלוואה בריבית.
העניים עובדים ומרוויחים כסף, אך נאלצים לשלם חלק ממנו כריבית לבנק; והעשיר ש"סגר את הכסף" בבנק, מקבל ריבית מהבנק בלי לעבוד. יוצא, שהעניים עובדים בשביל העשיר - הוא משעבד אותם, והוא בכלל לא מרגיש!
נניח שיש לך 10000 ש"ח מיותרים, ואתה שם אותו בפק"ם בבנק ומקבל ריבית של 4% לשנה - סה"כ הרווחת 400 ש"ח.
באותו זמן, מישהי, שאתה עדיין לא מכיר, נמצאת ביתרה שלילית של 10000 ש"ח, ומשלמת ריבית של 10% לשנה - סה"כ היא הפסידה 1000 ש"ח.
לאחר מכן, אתם מכירים, מתאהבים, מתחתנים, ועושים חשבון משותף. הפלוס שלך מכסה את המינוס שלה, אבל אתם נשארים במינוס 600 ש"ח, שהלכו לבנק!
אם, לפני שנה, היית מקיים את מצוות התורה " והחזקת בו ", מפקיד את הכסף ב אחד הארגונים להלוואות בלי ריבית , והיא היתה לווה מאותו גמ"ח, הייתם חוסכים את ה-600 ש"ח האלה!
וחשוב יותר - היית מרוויח מצוות, ומצוות יקרות הרבה יותר מכסף - " הנחמדים מזהב ומפז רב... ", " יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה "!
אז נכון, לא תמיד הסיפור מסתיים בחתונה, אבל תמיד הכסף שאתה מרוויח מריבית בא על-חשבון כסף שמישהו אחר הפסיד מריבית, ובסופו של דבר "הכדור הוא עגול" וההפסד עלול להגיע אליך באופן עקיף.
ע"ע כסף קל = שיעבוד