בס"ד
לכבוד יעל ואראל שלום,
אני מודה לכם מאד על
מכתבכם ועל הנקודות שעוררתם בצדק, שבאמת לא טיפלתי
בהן במאמרי הדל, שהתרכז רק בנקודה אחת, אך שאלותיכן הן לעניין, ובאמת
כיוונתם בהן לדעת גדולים.
- בדבר הטיעון: הרי ד' הבטיח "
וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשת את התבואה לשלוש השנים ":
- השיבו רבותינו שזה נאמר רק כאשר יש מצוה מן התורה לשמור שמיטה,
ולא בזמנינו שלרוב שיטות הפוסקים שמיטה היא תקנת חכמים או מידת חסידות
בלבד, כיון שאין רוב עם ישראל יושב בארץ ישראל במקומו.
- שאלתם: ממילא כל השנים קונים מערבים כל מיני דברים, אז למה תיגרע שנת השמיטה בזה?
- תשובה: על זה אנו בוכים כל השנים, ומזהירים את היהודים לקנות מאחיהם,
וכמו בכל דבר חלק שומעים וחלק אינם שומעים. אבל לצוות על יהודים לקנות
מערבים בשם התורה - זהו חשבון אחר לחלוטין.
- שאלתם: אם מכירת חמץ היא פיקטיבית אז אין לה שום ערך, וכן ביחס למכירת קרקעות לקראת שמיטה.
-
תשובה: הפיקציה שבמכירת חמץ היא בידיעתנו שהקונה יבטל את העסקה, אבל
כבר פסק החתם סופר שאם ירצה לקיימה, לקחת את החמץ ולשלם, הוא יוכל לעשות
זאת הן בבית-משפט של גויים הן בבית-דין של ישראל. וכן פסק הגאון הרב צבי
פסח פרנק ביחס להיתר מכירה של שמיטה, בשו"ת הר צבי.
יתר על כן, בשנת תשל"ט, ביזמת הרבנות הראשית לישראל, נחקק חוק על
התקפות המשפטית של מכירת קרקעות לצורך מצות שמיטה, גם בלי צורך ברישום ככל
עסקת מקרקעין רגילה.
- הצעתם להקים קרן מיוחדת שתסייע לחקלאים שירצו להשבית קרקעותיהם לחלוטין.
- תשובה: אכן זה רעיון טוב, שתמכו בו גדולי ישראל מההתחלה, וגם אני הדל
הזכרתי אותו. אבל באופן אישי, אם הייתי חקלאי, לא הייתי רוצה לחיות ממתנת
בשר ודם, אלא רק מיגיע כפי.
- שאלתם: היתר המכירה גורם זלזול מצד הציבור החילוני שאינו מבין.
- תשובה: ייתכן. לצערנו אין זו ההנהגה-של-תורה היחידה שגורמת לזלזול.
אבל הפתרון אינו לבטלה, אלא להשתדל להסביר את הדבר לציבור החילוני, ואם
אין מצליחים - להתחזק. ולא בכדי מוזכר בסעיף הראשון של השולחן ערוך: "ולא
יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך".
- עוד שאלתם: זה מחנך את הציבור הדתי לרמאות ולהערמה.
- תשובה: אני הדל מעולם לא נפגשתי בתופעה כזו, אבל אם זה קורה, יש
להסביר את הדברים בטוב טעם. הרי אותם גדולי עולם שסדרו מכירת חמץ או מכירת
קרקעות, גם חינכו ליושר באופן מופלא.
בברכה,
שלמה אבינר