התפתחות מעמד הלויים

מעמדם של הלויים התפתח והשתנה לאורך התורה. מטרתו של מאמר זה היא לעשות סדר בשינויים אלה.

 

1. המקור לייחודם של הלויים

הפעם הראשונה שהלויים קיבלו מעמד מיוחד היתה לאחר חטא העגל, כאשר שבט לוי היה היחיד ששיתף פעולה עם משה במלחמתו בעובדי העגל (שמות לב29): "ויאמר משה: מלאו ידכם היום לה', כי איש בבנו ובאחיו; ולתת עליכם היום ברכה". אולם, באותו זמן עדיין לא נאמר מה יהיה תפקידם המיוחד של הלויים.

 

2. תפקידם של הלויים במדבר

בשנה השניה ליציאת מצרים, פקדו משה ואהרן את בני ישראל, על-מנת לסדר אותם במחנות מסודרים סביב המשכן. הלויים לא נפקדו יחד עם בני-ישראל, אלא במפקד נפרד (במדבר א48-53): "אך את מטה לוי לא תפקוד, ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל. ואתה הפקד את הלויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו, המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתוהו; וסביב למשכן יחנו. ובנסוע המשכן יורידו אותו הלויים, ובחנות המשכן יקימו אותו הלויים; והזר הקרב יומת. וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם. והלויים יחנו סביב למשכן העדות, ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל; ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות": המפקד הנפרד מציין גם מיקום שונה במחנה, וגם תפקיד שונה: תפקיד הלויים הוא לחנות בין בני ישראל לבין המשכן, כדי לשמור על המשכן ולמנוע כניסה של זרים.

מימד נוסף בתפקידם של הלויים נזכר בהמשך (ג5-10): "וידבר ה' אל משה לאמור: הקרב את מטה לוי, והעמדת אותו לפני אהרן הכהן; ושרתו אותו. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה, לפני אוהל מועד; לעבוד את עבודת המשכן. ושמרו את כל כלי אוהל מועד, ואת משמרת בני ישראל; לעבוד את עבודת המשכן. ונתתה את הלויים לאהרן ולבניו; נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל. ואת אהרן ואת בניו תפקוד, ושמרו את כהונתם; והזר הקרב יומת": הלויים כפופים לאהרן הכהן, וצריכים לשרת אותו ולעזור לו בכל הנוגע לעבודת המשכן.

בהמשך נאמר, שהלויים מחליפים את הבכורות (ג11-13): "וידבר ה' אל משה לאמור: ואני הנה לקחתי את הלויים מתוך בני ישראל, תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל; והיו לי הלויים. כי לי כל בכור, ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה; לי יהיו, אני ה'."

ואחרי כל ההקדמות וההסברים, בא המפקד עצמו, שנועד - כאמור - גם על-מנת לחלק תפקידים לכל משפחה בשבט לוי, וגם על-מנת לבצע באופן מדוייק את ההחלפה בין הבכורות לבין הלויים (ג14-ד49): "וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמור: פקוד את בני לוי, לבית אבותם למשפחותם; כל זכר מבן חודש ומעלה תפקדם... ומשמרת בני גרשון באוהל מועד... משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה... ומשמרתם... ופקודת משמרת בני מררי... וידבר ה' אל משה לאמור: קח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל, ואת בהמת הלויים תחת בהמתם; והיו לי הלויים, אני ה'... על פי ה' פקד אותם ביד משה, איש איש על עבודתו ועל משאו; ופקודיו, אשר ציוה ה' את משה.".

בטקס חנוכת המשכן, הביאו הנשיאים עגלות, והן ניתנו ללויים כדי לעזור להם במלאכת הובלת המשכן (ז4-5): "ויאמר ה' אל משה לאמור: קח מאיתם, והיו לעבוד את עבודת אוהל מועד; ונתתה אותם אל הלויים, איש כפי עבודתו".

לאחר חנוכת המשכן, התבצע טקס מיוחד, שמטרתו הייתה לטהר את הלויים ולהכין אותם לתפקידם (ח5-22): "וידבר ה' אל משה לאמור: 'קח את הלויים מתוך בני ישראל; וטיהרת אותם...'. ואחרי כן באו הלויים לעבוד את עבודתם באוהל מועד, לפני אהרן ולפני בניו; כאשר ציווה ה' את משה על הלויים, כן עשו להם".

 

3. מחלוקת קורח ועדתו

תפקידם של הלויים עורר את מחלוקת קורח ועדתו (ע"ע מבוא לפרשת קורח):

 

4. אין נחלה, יש משכורת

בהמשך, הקציב ה' משכורת לכהנים (יח8-20): "וידבר ה' אל אהרן: 'ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותיי; לכל קדשי בני ישראל, לך נתתים למשחה ולבניך לחוק עולם...' ויאמר ה' אל אהרן: בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם; אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל", וגם ללויים (יח21-32): "ולבני לוי, הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה; חלף עבודתם אשר הם עובדים, את עבודת אוהל מועד. ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אוהל מועד, לשאת חטא למות. ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד, והם יישאו עוונם; חוקת עולם לדורותיכם, ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. כי את מעשר בני-ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללויים לנחלה; על כן אמרתי להם, בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה... '... כי שכר הוא לכם, חלף עבודתכם באוהל מועד'...". כאן, בפעם הראשונה, נזכר שהכהנים והלויים לא ינחלו נחלה בתוך בני ישראל, ובמקום זה יקבלו מתנות תמורת עבודתם.

בשנה הארבעים ליציאת מצרים, לקראת הכניסה לארץ, נפקדו בני-ישראל בשנית, כדי לחלק את הנחלות. גם הפעם, לא נפקדו הלויים בתוך בני-ישראל, והפעם הסיבה היא, שהם לא אמורים לקבל נחלה (כו57-62): "ואלה פקודי הלוי למשפחותם... כי לא התפקדו בתוך בני ישראל, כי לא ניתן להם נחלה בתוך בני ישראל".

הלויים גם לא אמורים לקבל חלק משלל המלחמה, אולם לכלל זה היה יוצא-מן-הכלל אחד: מלחמת הנקמה במדיין הונהגה על-ידי פינחס הכהן, ולכן גם הכהנים והלויים קיבלו חלק מהשלל (לא29-30): "ממחציתם תיקחו, ונתתה לאלעזר הכהן תרומת ה'; וממחצית בני ישראל תיקח... ונתתה אותם ללויים שומרי משמרת משכן ה'".

 

5. ערי הלויים

לקראת סוף המסע במדבר, קבע ה' שהלויים צריכים לקבל ערים לשבת (לה1-8): "...והיו הערים להם לשבת, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם...". קביעה זו מבטאת שינוי משמעותי בתפקידם של הלויים בארץ: עד עכשיו, כל הלויים חנו סביב למשכן ושמרו עליו; אולם, אחרי הכניסה לארץ, הלויים יהיו מפוזרים בערים, יהיו להם בהמות ורכוש פרטי, ובוודאי לא כולם יוכלו לשמור על המשכן! {אמנם, כבר בויקרא כה32-34 נזכרו "ערי הלויים", אולם נראה שזה רק רמז לעתיד - לא נכתב שם שצריך לתת ערים ללויים, אלא רק שללויים מותר לגאול את בתיהם בכל זמן; זה חלק מדיני גאולת קרקעות ובתים}.

אם רוב הלויים לא יחנו מסביב למשכן - מה דינה של המשכורת שהובטחה להם - האם כל הלויים יקבלו את המשכורת, או רק אותם הלויים שיגורו מסביב למשכן וישמרו עליו?

 

6. שני סוגים של לויים

ספר דברים נותן תשובה לשאלה זו. בספר דברים נראה, שיש שני מעמדות שונים של לויים:

 

א. "הלוי אשר בשעריך/בקרבך" - נזכר בדרך-כלל יחד עם עניים ומסכנים מסוגים שונים (גר, יתום ואלמנה); צריך לרחם עליו ולעזור לו לשמוח, כי אין לו נחלה עם ישראל ולכן אין לו אפשרות להתפרנס כעצמאי:

  1. דברים יב12: "ושמחתם לפני ידוד אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם"
  2. בפרשת אכילת מעשר-שני במקום אשר יבחר ה' (דברים יד27): "והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך"
  1. בפרשת נתינת מעשר-עני בשערים (דברים יד29): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה"
  2. בפרשת חג השבועות (דברים טז11): "ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם"
  3. בפרשת חג הסוכות (דברים טז14): "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך"
  4. בפרשת הביכורים (דברים כו11): "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ידוד אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך"
  5. בפרשת ביעור המעשרות (דברים כו12): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו"
  6. בפרשת אכילת קדשים במקום אשר יבחר ה' (דברים יב18): "כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני ה' אלהיך בכל משלח ידך. השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך"

 

ב. "הכהנים הלויים" - אף-פעם לא נזכרים יחד עם עניים; נזכרים תמיד כבעלי-תפקידים, למשל:

  1. שמירת ספר התורה (דברים יז18): "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים"
  2. נשיאת ארון ברית ה' (דברים לא9): "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ידוד ואל כל זקני ישראל"
  3. פסיקת הלכה במצבי ספק (דברים יז9): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט"
  1. שמירת ספר התוה (דברים יז18): "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים"
  1. ברכה בשם ה'; ניהול טקס עריפת העגלה בנחל (דברים כא5): "ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ידוד אלהיך לשרתו ולברך בשם ידוד ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע"
  2. הוראה בענייני נגעים (דברים כד8): "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות"
  3. נאומי חיזוק והתעוררות (דברים כז9): "וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך"
  1. שמירת התורה (דברים לא9): "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ידוד ואל כל זקני ישראל"

 

 

הכהנים זכאים לקבל, תמורת העבודות שהם עושים, מתנות מובחרות:

  1. דברים יח1: "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא-יהיה-לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשׁר דבר-לו. וזה יהיה משׁפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם-שׁור אם-שׂה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה. ראשׁית דגנך תירשׁך ויצהרך וראשׁית גז צאנך תתן-לו. כי בו בחר ה' אלהיך מכל-שׁבטיך לעמד לשׁרת בשׁם-ה' הוא ובניו כל-הימים."

 

"הלוי אשר בשעריך" לא מקבל מתנות באופן קבוע, אך הוא רשאי לבוא, מתי שהוא רוצה, לעבוד ולשרת בבית-המקדש, ולאכול את המתנות שמקבלים הלויים שמשרתים שם:

  1. דברים יח6: "וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה'; ושׁרת בשׁם ה' אלהיו ככל-אחיו הלוים העמדים שׁם לפני ה'. חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על-האבות"

 

השינוי הזה החל, כאמור, בסוף ספר במדבר, כאשר ה' קבע שהלויים יגורו בערי-לויים, ולא כולם יחנו סביב המשכן.

 

ע"ע הכהנים הלויים.

 

 

6א. פסוקים נוספים בספר דברים

 

שבט הלוי, לוי:

  1. דברים י8: "בעת ההוא הבדיל ידוד את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ידוד לעמד לפני ידוד לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה. על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ידוד הוא נחלתו כאשר דבר ידוד אלהיך לו"
  1. דברים לג8: "וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה" (ע"ע ברכת משה לשבט לוי).
  2. דברים כז12: "אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן"

 הלויים, הלוי:

  1. דברים יב19: "השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך"
  2. דברים כו13: "ואמרת לפני ידוד אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי"
  1.  דברים כז14: "וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם"
  2. דברים לא25: "ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ידוד לאמר"
  1. דברים כז14: "וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם"
  2. דברים לא25: "ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ידוד לאמר"

 

7. בספר יהושע

 

בספר יהושע לא נזכר "הלוי אשר בשעריך", אולם גם שם יש הבדל בין "שבט הלוי" לבין "הכהנים הלויים" - כל שבט לוי לא מקבל נחלה ויושב בערי-לויים, אך רק "הכהנים הלויים" הם בעלי תפקידים:

שבט הלוי:

  1. יהושע יג14: "רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי ידוד אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו"
  2. יהושע יג33: "ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה ידוד אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם"
  3. יהושע יד3: "כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם"
  4. יהושע יד4: "כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם"
  5. יהושע יח7: "כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת ידוד נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד ידוד"
  6. יהושע כא: "ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל... ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ידוד את הערים האלה ואת מגרשיהן... כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן"

הכהנים הלויים:

  1. יהושע ג3: "ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית ה' אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו"
  2. יהושע ח33: "וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית ה' כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד ה' לברך את העם ישראל בראשנה"

 

8. בספר שופטים

  1. שופטים יז7: "ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם"
  2. שופטים יז9: "ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא"
  3. שופטים יז10: "ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי"
  4. שופטים יז11: "ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו"
  5. שופטים יז12: "וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה"
  6. שופטים יז13: "ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב ידוד לי כי היה לי הלוי לכהן"
  7. שופטים יח3: "המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה"
  8. שופטים יח15: "ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום"
  9. שופטים יט1: "ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה"
  10. שופטים כ4: "ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון"

 

9. בספר שמואל

  1. שמואל א ו15: "והלוים הורידו את ארון ידוד ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא לידוד"
  2. שמואל ב טו24: "והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר"

 

 

פסוקים נוספים

 

כהנים לויים:

  1. דברי הימים א ט2: "והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים"
  2. דברי הימים ב ה5: "ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים"
  3. דברי הימים ב כג18: "וישם יהוידע פקדת בית ה' ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית ה' להעלות עלות ה' ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד"
  4. דברי הימים ב ל27: "ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים"
  5. יחזקאל מג19: "ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני ה' לשרתני פר בן בקר לחטאת"
  6. יחזקאל מד15: "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני ה'"
  7. ירמיהו לג18: "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים"
  8. נחמיה י29: "ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין"
  9. נחמיה י35: "והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלהינו ככתוב בתורה"
  10. נחמיה יא20: "ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו"
  11. עזרא י5: "ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו"

 

  

 

פסוקים נוספים:

  1. דברי הימים א ו33: "ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים"
  2. דברי הימים א ו49: "ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם"
  3. דברי הימים א ט2: "והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים"
  4. דברי הימים א ט14: "ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי"
  5. דברי הימים א ט18: "ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי"
  6. דברי הימים א ט26: "כי באמונה המה ארבעת גברי השערים הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים"
  7. דברי הימים א ט31: "ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים"
  8. דברי הימים א ט33: "ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה"
  9. דברי הימים א ט34: "אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם"
  10. דברי הימים א טו2: "אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר ידוד לשאת את ארון ידוד ולשרתו עד עולם"
  11. דברי הימים א טו4: "ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים"
  12. דברי הימים א טו11: "ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב"
  13. דברי הימים א טו12: "ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון ידוד אלהי ישראל אל הכינותי לו"
  14. דברי הימים א טו14: "ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון ידוד אלהי ישראל"
  15. דברי הימים א טו15: "וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר ידוד בכתפם במטות עליהם"
  16. דברי הימים א טו16: "ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה"
  17. דברי הימים א טו17: "ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו"
  18. דברי הימים א טו22: "וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא"
  19. דברי הימים א טו26: "ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית ידוד ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים"
  20. דברי הימים א טו27: "ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד"
  21. דברי הימים א טז4: "ויתן לפני ארון ידוד מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל לידוד אלהי ישראל"
  22. דברי הימים א יב27: "מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות"
  23. דברי הימים א יג2: "ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן ידוד אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו"
  24. דברי הימים א כא6: "ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב"
  25. דברי הימים א כג2: "ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים"
  26. דברי הימים א כג3: "ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף"
  27. דברי הימים א כג6: "ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי"
  28. דברי הימים א כג14: "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי"
  29. דברי הימים א כג24: "אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית ידוד מבן עשרים שנה ומעלה"
  30. דברי הימים א כג26: "וגם ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו"
  31. דברי הימים א כג27: "כי בדברי דויד האחרנים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה"
  32. דברי הימים א כד6: "ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר"
  33. דברי הימים א כד20: "ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו"
  34. דברי הימים א כד30: "ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם"
  35. דברי הימים א כד31: "ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן"
  36. דברי הימים א כו17: "למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים"
  37. דברי הימים א כו20: "והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים"
  38. דברי הימים א כז17: "ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק"
  39. דברי הימים א כח13: "ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית ידוד ולכל כלי עבודת בית ידוד"
  40. דברי הימים א כח21: "והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך"
  41. דברי הימים ב ה4: "ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון"
  42. דברי הימים ב ה5: "ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים"
  43. דברי הימים ב ה12: "והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות"
  44. דברי הימים ב ז6: "והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר ידוד אשר עשה דויד המלך להדות לידוד כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים"
  45. דברי הימים ב ח14: "ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים"
  46. דברי הימים ב ח15: "ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות"
  47. דברי הימים ב יא13: "והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם"
  48. דברי הימים ב יא14: "כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן לידוד"
  49. דברי הימים ב יג9: "הלא הדחתם את כהני ידוד את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים"
  50. דברי הימים ב יג10: "ואנחנו ידוד אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים לידוד בני אהרן והלוים במלאכת"
  51. דברי הימים ב יז8: "ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים"
  52. דברי הימים ב יט8: "וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ידוד ולריב וישבו ירושלם"
  53. דברי הימים ב יט11: "והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר ידוד וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי ידוד עם הטוב"
  54. דברי הימים ב כ14: "ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח ידוד בתוך הקהל"
  55. דברי הימים ב כ19: "ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל לידוד אלהי ישראל בקול גדול למעלה"
  56. דברי הימים ב כג2: "ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם"
  57. דברי הימים ב כג4: "זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים"
  58. דברי הימים ב כג6: "ואל יבוא בית ידוד כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת ידוד"
  59. דברי הימים ב כג7: "והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו"
  60. דברי הימים ב כג8: "ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות"
  61. דברי הימים ב כג18: "וישם יהוידע פקדת בית ידוד ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית ידוד להעלות עלות ידוד ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד"
  62. דברי הימים ב כד5: "ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים"
  63. דברי הימים ב כד6: "ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד ידוד והקהל לישראל לאהל העדות"
  64. דברי הימים ב כד11: "ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב"
  65. דברי הימים ב כט4: "ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח"
  66. דברי הימים ב כט5: "ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית ידוד אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש"
  67. דברי הימים ב כט12: "ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח"
  68. דברי הימים ב כט16: "ויבאו הכהנים לפנימה בית ידוד לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל ידוד לחצר בית ידוד ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה"
  69. דברי הימים ב כט25: "ויעמד את הלוים בית ידוד במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד ידוד המצוה ביד נביאיו"
  70. דברי הימים ב כט26: "ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות"
  71. דברי הימים ב כט30: "ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל לידוד בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו"
  72. דברי הימים ב כט34: "רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים"
  73. דברי הימים ב ל15: "וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית ידוד"
  74. דברי הימים ב ל16: "ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים"
  75. דברי הימים ב ל17: "כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש לידוד"
  76. דברי הימים ב ל21: "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים לידוד יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז לידוד"
  77. דברי הימים ב ל22: "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לידוד ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לידוד אלהי אבותיהם"
  78. דברי הימים ב ל25: "וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה"
  79. דברי הימים ב ל27: "ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים"
  80. דברי הימים ב לא2: "ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות ידוד"
  81. דברי הימים ב לא4: "ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ידוד"
  82. דברי הימים ב לא9: "וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות"
  83. דברי הימים ב לא12: "ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה"
  84. דברי הימים ב לא14: "וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת ידוד וקדשי הקדשים"
  85. דברי הימים ב לא17: "ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם"
  86. דברי הימים ב לא19: "ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים"
  87. דברי הימים ב לד9: "ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם"
  88. דברי הימים ב לד12: "והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים כל מבין בכלי שיר"
  89. דברי הימים ב לד13: "ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים"
  90. דברי הימים ב לד30: "ויעל המלך בית ידוד וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית ידוד"
  91. דברי הימים ב לה3: "ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים לידוד תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ידוד אלהיכם ואת עמו ישראל"
  92. דברי הימים ב לה5: "ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים"
  93. דברי הימים ב לה8: "ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות"
  94. דברי הימים ב לה9: "וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות"
  95. דברי הימים ב לה10: "ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך"
  96. דברי הימים ב לה11: "וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים"
  97. דברי הימים ב לה14: "ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן"
  98. דברי הימים ב לה15: "והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם"
  99. דברי הימים ב לה18: "ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם"
  100. ויקרא ב14: "ואם תקריב מנחת בכורים לידוד אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך"
  101. ויקרא כה32: "וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים"
  102. ויקרא כה33: "ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל"
  103. זכריה יב13: "משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד"
  104. יחזקאל מ46: "והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל ידוד לשרתו"
  105. יחזקאל מג19: "ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני ידוד לשרתני פר בן בקר לחטאת"
  106. יחזקאל מד10: "כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם"
  107. יחזקאל מד15: "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני ידוד"
  108. יחזקאל מה5: "וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת"
  109. יחזקאל מח11: "לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים"
  110. יחזקאל מח12: "והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים"
  111. יחזקאל מח13: "והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים"
  112. יחזקאל מח22: "ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה"
  113. יחזקאל מח31: "ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד"
  114. ירמיהו לב11: "ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי"
  115. ירמיהו לב14: "כה אמר ידוד צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים"
  116. ירמיהו לג18: "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים"
  117. ירמיהו לג21: "גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי"
  118. ירמיהו לג22: "אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי"
  119. ירמיהו לח11: "ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים"
  120. ישעיהו כז1: "ביום ההוא יפקד ידוד בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים"
  121. ישעיהו נו6: "ובני הנכר הנלוים על ידוד לשרתו ולאהבה את שם ידוד להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי"
  122. ישעיהו סו21: "וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ידוד"
  123. מלכים א ח4: "ויעלו את ארון ידוד ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים"
  124. מלכים א יב31: "ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי"
  125. מלאכי ב4: "וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר ידוד צבאות"
  126. מלאכי ב8: "ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר ידוד צבאות"
  127. מלאכי ג3: "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לידוד מגישי מנחה בצדקה"
  128. משלי א9: "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך"
  129. משלי ד9: "תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך"
  130. נחמיה ג17: "אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה לפלכו"
  131. נחמיה ה4: "ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו"
  132. נחמיה ז1: "ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים"
  133. נחמיה ז43: "הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה"
  134. נחמיה ז72: "וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם"
  135. נחמיה ח7: "וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם"
  136. נחמיה ח9: "ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לידוד אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה"
  137. נחמיה ח11: "והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו"
  138. נחמיה ח13: "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה"
  139. נחמיה ט4: "ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל ידוד אלהיהם"
  140. נחמיה ט5: "ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את ידוד אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה"
  141. נחמיה י1: "ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו"
  142. נחמיה י10: "והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל"
  143. נחמיה י29: "ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין"
  144. נחמיה י35: "והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ידוד אלהינו ככתוב בתורה"
  145. נחמיה י38: "ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו"
  146. נחמיה י39: "והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר"
  147. נחמיה י40: "כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו"
  148. נחמיה יא3: "ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה"
  149. נחמיה יא15: "ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני"
  150. נחמיה יא16: "ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים"
  151. נחמיה יא18: "כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה"
  152. נחמיה יא20: "ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו"
  153. נחמיה יא22: "ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים"
  154. נחמיה יא36: "ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין"
  155. נחמיה יב1: "ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא"
  156. נחמיה יב8: "והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על הידות הוא ואחיו"
  157. נחמיה יב22: "הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי"
  158. נחמיה יב23: "בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים ועד ימי יוחנן בן אלישיב"
  159. נחמיה יב24: "וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים משמר לעמת משמר"
  160. נחמיה יב27: "ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות"
  161. נחמיה יב30: "ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה"
  162. נחמיה יב44: "ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים"
  163. נחמיה יב47: "וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן"
  164. נחמיה יג5: "ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים"
  165. נחמיה יג10: "ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה"
  166. נחמיה יג13: "ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם"
  167. נחמיה יג22: "ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך"
  168. נחמיה יג29: "זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים"
  169. נחמיה יג30: "וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו"
  170. עזרא א5: "ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית ידוד אשר בירושלם"
  171. עזרא ב40: "הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה"
  172. עזרא ב70: "וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם"
  173. עזרא ג8: "ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ידוד"
  174. עזרא ג9: "ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים"
  175. עזרא ג10: "ויסדו הבנים את היכל ידוד ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את ידוד על ידי דויד מלך ישראל"
  176. עזרא ג12: "ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול"
  177. עזרא ו16: "ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה בחדוה"
  178. עזרא ו18: "והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה"
  179. עזרא ו20: "כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם"
  180. עזרא ז7: "ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך"
  181. עזרא ז13: "מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך"
  182. עזרא ז24: "ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם"
  183. עזרא ח15: "ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם"
  184. עזרא ח18: "ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר"
  185. עזרא ח20: "ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות"
  186. עזרא ח29: "שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית ידוד"
  187. עזרא ח30: "וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו"
  188. עזרא ח33: "וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים"
  189. עזרא ט1: "וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי"
  190. עזרא י5: "ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו"
  191. עזרא י15: "אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם"
  192. עזרא י23: "ומן הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר"
  193. שמות ד14: "ויחר אף ידוד במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו"
  194. שמות לב26-28: "ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לידוד אלי ויאספו אליו כל בני לוי..."
  195. שמות לח21: "אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן"
  196. תהילים קלה20: "בית הלוי ברכו את ידוד יראי ידוד ברכו את ידוד"