מבנה שמות מ - המשכן והבריאה

מאת: אראל

שמות פרק מ, הפרק האחרון בספר שמות, מתאר בחגיגיות את הקמת המשכן. הפרק נחלק לשלושה חלקים:

• בפסוקים 1-16, ה' מצווה על משה להקים ולהקדיש את כל חלקי המשכן לפי הסדר.
  
  • פסוקים 1-8 מתייחסים להקמה: המשכן והאוהל, הארון והפרוכת, השולחן והלחם, המנורה והנרות, מזבח הקטורת, מסך הפתח ומזבח העולה, הכיור, החצר.
    
  • פסוקים 9-16 מתייחסים להקדשה: משיחת המשכן, מזבח העולה, הכיור; משיחת אהרן ובניו הכהנים.
    
• בפסוקים 17-33, בראש החודש הראשון (ניסן), משה מקים את המשכן כפי שה' ציווה אותו, לפי הסדר: המשכן האוהל, הארון והפרוכת, השולחן והלחם, המנורה והנרות, מזבח הקטורת, מסך הפתח ומזבח העולה, הכיור, והחצר.
  
• בפסוקים 34-38, ה' משרה את כבודו על המשכן.
  

בפסוקים 17-33 משה מקיים רק את החלק הראשון של ציווי ה' (מהפסוקים 1-8). מה קרה לחלק השני? - אם נמשיך לקרוא בתורה בספר הבא, ספר ויקרא, נגיע לפרק ח, ונגלה שם שמשה אכן קיים את החלק השני (מהפסוקים 9-16): הוא הקדיש ומשח את המשכן, מזבח העולה והכיור, וכן את אהרן ובניו הכהנים. מדוע עברו כל-כך הרבה פרקים? - כי הקדשת המשכן והכהנים דורשת הקרבת קורבנות. אחרי שמשה מקים את המשכן, כבוד ה' ממלא את המשכן, קורא אל משה ומלמד אותו כל דיני הקרבנות (ויקרא פרקים א-ז); רק אחר-כך הוא יכול לעבור לחלק השני. כל הפרקים הללו, החל משמות פרק מ ועד ויקרא פרק ח, קרו באותו תאריך - בראש החודש הראשון (ניסן).

בפסוקים 17-33 מופיע בדיוק שבע פעמים הביטוי "כאשר ציווה ה' את משה":

• על המשכן והאוהל, שמות מ19: " וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  
• על הארון והפרוכת, שמות מ21: " וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  
• על השולחן והלחם, שמות מ23: " וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  
• על המנורה והנרות, שמות מ25: " וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  
• על מזבח הקטורת, שמות מ27: " וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
• על מסך הפתח ומזבח העולה, שמות מ29: " וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֵת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  
• על הכיור, שמות מ32: " בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה "
  

יש הקבלה חלקית בין שבעת הביטויים הללו לבין שבעת ימי בריאת העולם:

• המשכן והאוהל - המסגרת - כנגד היום הראשון, שבו נבראו השמים והארץ.
  
• הארון ופרוכת המסך - כנגד היום השני, שבו נבראו השמים כ"מסך" המפריד בין הארץ לבין מה שמעליה (ועל הארון יש כרובים - אולי כנגד המלאכים שנבראו ביום השני לדעת ר' יוחנן) .
  
• השולחן והלחם - כנגד היום השלישי, שבו נבראו הצמחים שמהם מכינים את הלחם.
  
• המנורה והנרות - כנגד היום הרביעי, שבו נבראו המאורות.
  
• מזבח הקטורת - לא מצאתי קשר ליום החמישי.
  
• מזבח העולה - כנגד היום השישי, שבו נבראו הבהמות שמקריבים לעולה.
  
• הכיור שבו רוחצים הכהנים - גם כנגד היום השישי, שבו נברא האדם.
  

על הקמת החצר לא נאמר "כאשר ציווה ה' את משה", ולא ברור לאיזה שלב בבריאת העולם היא מקבילה. 

אולם בסוף הקטע כולו נאמר, שמות מ33: " וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ, וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר; וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה ". הביטוי "ויכל משה את המלאכה" מקביל בבירור לביטוי המסיים את בריאת העולם, בראשית ב2: " וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה " ( פירוט). ללמדנו, שהקמת המשכן על-ידי משה שקולה לבריאת העולם על-ידי ה'. שם (בראשית פרק א) נאמר "ויהי אור" ועוד שש פעמים "ויהי כן" - כאשר ציווה ה', כן קרה; ואצלנו (שמות פרק מ) נאמר שבע פעמים "כאשר ציווה ה' את משה". האדם, המקיים במדוייק את ציווי ה', ממשיך את מפעל בריאת העולם.

בחלק האחרון של הפרק (פסוקים 34-38) ה' משרה את שכינתו על המשכן; הדבר מקביל לברכה ולקדושה ביום השבת, בראשית ב3: " וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת " ( פירוט)