מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו?

קוד: ביאור:שמות לד26 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

שמות לד26: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"

פסוק זהה נמצא ב שמות כג19: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ", ושם ביארנו את דיני הבאת הביכורים.

מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו?

ומדוע המצוה והאיסור נזכרו יחד בשני פסוקים אלה? כמה תשובות.

1. "בעבור כי הזכיר שיביאו בכורי כל אשר בארצם לבית ה', יסמוך לזה לא תבשל גדי בחלב אמו, כי בעת בכורי האדמה יביאו גם כל בכור בהמה הגדיים וטלאים, ובעת ההיא יגדלו הגדיים ויהיה החלב, ופעמים רבים יעלו האם עם הבכור בהיותו יונק בעבור שלא ימות; והנה הבאים לחוג יתענגו לאכול הבכורות בכל המטעמים עם הכהנים, ולכך הזכיר אסורם עם הבכורים. אבל במשנה תורה (דברים יד כא) הזכיר המצוה הזו עם אסור המאכלים, אחר שהזכיר בהמה טמאה ודגים ועופות טמאים ונבלה, כי שם יאות להזכיר זה, כי הוא איסור מאכל לא איסור הבשול בלבד כאשר יחשבו קטני אמנה מחוסרי הדעת" (רמב"ן).

2. "מאומדן הדעת נראה לי, שהיה מנהג קצת העמים או קצת אנשים גם מבני ישראל להקריב בכורות צאנם מבושלים בחלב אמם, כי כמו שנותנים לכהן ראשית הגז, כן יתכן שיהיה טוב וראוי להקריב ראשית החָלָב. והנה היו שוחטים הבכור והיו מבשלים אותו בחלב אמו והיו מאכילים אותו לכהנים (או היו נותנים לו הבכור והחלב והוא היה מבשלם יחד ואוכלם, ואם תרצה אומר שהיו מבשלים ושורפים הכול על המזבח), ועל ידי כן היו נותנים לגבוה ראשית הנולדים וראשית החלב יחד. לפיכך, אחר שהזכיר ראשית בכורי האדמה, הזכיר גם כן בישול הגדי בחלב אמו. ויובן גם-כן למה הזכיר הבישול ולא האכילה, כי בישול הוא העיקר ולא האכילה, ואם אין בישול אין אכילה."

"ואמנם הטעם למה נאסר המנהג הזה, אף-על-פי שהכוונה בו לשם שמים, הוא (כדעת רשב"ם וראב"ע ויוחן דוד מיכאעליס) מפני שיש בזה אכזריות לב לבשל הבן בחלב האם, והוא על דרך אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ( ויקרא כ"ב כ"ח) ואף-על-פי שאחר ששחיטת הגדי מותרת, מה איכפת לו ולאמו באיזה משקה יבושל? מכל מקום המעשה הזה מקנה תכונה רעה בנפש האדם העושה והרואה. הגע בעצמך שיהיה אדם עושה עצמות אביו תרוודות וגלגלתו קערה ויאכל בהם, הנה אין מזיק לאביו המת, ואף-על-פי-כן מידת אכזריות היא, והמעשה הזה מפסיד מידת החמלה והחנינה בו וברוֹאָיו." (שד"ל בפירושו לשמות כג).

3. "וקצת מן הקראים פירשו 'לא תניח לגדי הבכור שיתבשל ויגדל בחלב אמו, אלא ביום השמיני תיתנו לי'. "

- "אמנם (באשר העיר ראב"ע), אם מצאנו שורש בשל בבישול התבואות שחום השמש מבשיל אותן כאילו הוא אש, לא מצאנוהו בגידול בעלי חיים, שאין גידולם ע"י אש או חום חיצוני." (שד"ל שם).

גדי בחלב אמו - פירושים נוספים

"לא תבשל גדי - אזהרה לבשר בחלב.   ושלשה פעמים כתוב בתורה: אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קטו).   גדי - כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש.  ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע.   בחלב אמו - פרט לעוף, שאין לו חלב, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים" (רש"י).

תגובות