זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

קוד: ביאור:דברים כד9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

דברים כד9: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאֵתְכֶם מִמִּצְרָיִם".

הפסוק נאמר בהמשך למצוה לזכור את החוקים הקשורים לנגע הצרעת. הפסוק מפנה אותנו לסיפור הנמצא בספר במדבר פרק יב: מרים אמרה לאהרן דברי גנאי על משה, וכעונש על כך, ה' הכה אותה בצרעת למשך שבעה ימים. יש לזכור את הסיפור הזה כדי שנזכור את הקשר שבין לשון הרע לבין צרעת.

• יש מפרשים שהפסוק רק נותן עצה טובה: "וכי מה ענין זה לזה? סמכו ענין לו, ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע" (ספרי); "אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת, אל תספר לשון הרע; זכור העשוי למרים, שדברה באחיה ולקתה בנגעים" (רש"י ע"פ ספרי);
• ויש מפרשים שהפסוק הוא מצוה: "ולפי דעתי, היא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג), זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז), כולם מצוה; אם כן, גם זה כמותם, והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דיברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיבוש ולא בפני רבים רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילוה; גם אתה, אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, לא תנצל." (רמב"ן).
• ויש מפרשים יותר מזה, שיש לקיים את המצוה בדיבור ממש: "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים - יכול בלבך? כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות הרי שמירת הלב אמורה; הא מה אני מקיים זכור - שתהא שונה בפיך" (ספרא בחקותי פרשה א ב ג), כלומר יש לקרוא ולשנן היטב את מעשה מרים, על-מנת שנהיה מודעים כל הזמן לחומרה של חטא לשון הרע.

הפסוק מציין מספר פרטים שמטרתם להדגיש את חומרת העוון של לשון הרע, ולהשיב לכל ה"תירוצים" של אנשים המדברים לשון הרע (ע"פ חפץ חיים, ספר שמירת הלשון, ד"ה "ונבאר דרך אגב הפסוק הזה היטב"):

• זכור את אשר עשה ה' אלהיך - יש לזכור את חומרת העונש - עונש צרעת, שהוא עונש על-טבעי שיש בו גם טומאה חמורה; וזו תשובה למי שחושב " לשון הרע זה לא חטא כל כך חמור ". החטא של לשון הרע יוצר ריחוק ופילוג בחברה, ולכן העונש הוא צרעת, המטמאת ומרחיקה את החוטא מהחברה.
• למרים - יש לזכור מי היתה זו שקיבלה את העונש - מרים הצדיקה הגדולה, שהיתה גם נביאה, ובנעוריה שמרה במסירות נפש על אחיה כשהיה בתיבה ביאור, וכל דבריה נאמרו רק לטובתו של משה, וכל זה לא עזר לה כשדיברה לשון הרע; וזו תשובה למי שחושב " מותר לי להגיד לשון הרע כי אני צדיק ומתכוון לטובה ולשם שמיים ".
• בדרך - יש לזכור שהעונש היה מיידי - ה' לא חיכה עד שבני ישראל יגיעו למקום חניה אלא היכה אותה מייד, וכל ישראל נאלצו לעצור בדרך ולחכות לה, דבר שגרם לה בושה גדולה; החטא של לשון הרע מזיק ופוגע באופן מיידי, ולכן גם העונש הוא מיידי.
• בצאתכם ממצרים - יש לזכור שזו היתה הפעם הראשונה שה' העניש על לשון הרע, ובני ישראל עדיין לא ידעו עד כמה הדבר חמור, ולמרות זאת העונש היה חמור; וזו תשובה למי שאינו לומד הלכות לשון הרע וחושב ש" אי ידיעת החוק תפטור אותי מעונש ".

"והרי דברים קל וחומר - ומה מרים, שלא דברה אלא שלא בפניו של משה, ולהנייתו של משה, ולשבחו של מקום, ובנינו של עולם - כך נענשה; כל המדבר בגנותו של חברו ברבים, על אחת כמה וכמה" (ספרי).