חמץ ומצה בספר דברים

קוד: ביאור:דברים טז3 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

דברים טז3: "לֹא תֹּאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"

איסור אכילת חמץ וחיוב אכילת מצה הם שני עניינים נפרדים עם טעמים נפרדים:

לפי זה, הפסוק בנוי (כמו פסוקים רבים אחרים) במבנה של טבלה:

תאכל עליו מצות לחם עוני

לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך

כי בחיפזון, יצאת מארץ מצרים

כלומר:

תגובות