למה יעקב שם מקלות לפני הצאן?

קוד: למה יעקב שם מקלות לפני הצאן בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)

אל: מכתב

שאלה (סיגליה): למה יעקב שם את המקלות לפני הצאן, וגרם לו להיות שלנו, וכך גרם ללבן לשטום אותו, הרי יכל לסמוך על ברכת ה', או להסתפק במעט?

תשובה (אראל): למרבה הצער, יעקב הוא לא היחיד – הרבה אנשים בתנ"ך (וגם בימינו) משתמשים בתכסיסים של מרמה בגלל שהם לא רוצים 'לסמוך על הנס'. אברהם ויצחק שיקרו ואמרו 'אחותי היא', רבקה ייעצה ליעקב לרמות כדי לזכות בברכה, דוד שיקר לאחימלך כדי להשיג לחם וחרב, ועוד.

במקרה של יעקב: נראה לי שהרמאות הזאת בכלל לא עזרה לו להשיג את הצאן. אמנם, עד לפני כ100 שנה חשבו, שהדברים שהנקבה רואה בזמן הייחום משפיעים על הצורה החיצונית של הוולד. {גם בתלמוד – מסופר על ר' יוחנן, שישב ליד היציאה מהמקוה, כדי שבנות ישראל היוצאות משם יראו אותו, ויילדו בנים יפים כמוהו.} גם יעקב חשב כך, ולכן הוא לקח מקלות שחורים ופיצל בהם פצלות לבנות, כדי שייראו כמו 'תיש טלוא(=תיש שחור עם טלאים לבנים). הוא שם את המקלות "לנוכח הצאן, וייחמנה בבואן לשתות" (כלומר: שהצאן יראו את המקלות בזמן הייחום, כדי שיילדו וולדות טלואים). אחר-כך "והכשבים הפריד יעקב, וייתן פני הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן..." (כלומר: גרם לצאן להסתכל אל הכשבים העקודים והחומים, כדי שיילדו וולדות עקודים וחומים).

לכאורה נראה שהתכסיס הזה עזר לו, כי "ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים...", אבל במציאות -- הסיבה לכך היתה אחרת לגמרי. כדי להסביר ליעקב את הטעות שלו, נגלה אליו מלאך ה', ואמר לו: "שא נא עיניך, וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים...": הזכרים שעלו על הנקבות היו "עקודים נקודים וברודים", ולכן הנקבות ילדו וולדות דומים להם – "עקודים נקודים וטלואים" (ע"ע ברוד - טלוא).

ההסבר הזה גם יותר מתאים לעובדות המדעיות הידועות לנו היום – שהדברים שהנקבה רואה לא משפיעים על צורת הוולד. צורת הוולד נקבעת רק לפי הגנים של אביו ואמו. יעקב לא יכל לדעת את זה – רק המלאך יכל לגלות לו את האמת.

דרך אגב: ההסבר המקובל לחלום של יעקב הוא, שה' הביא (בדרך נס) את העתודים מהצאן של לבן, כדי שיעלו על הצאן של יעקב. אבל אפשר גם לפרש אחרת. ע"פ תורת התורשה, לכל תכונה יש שני גנים – אחד 'שתלטן' ואחד 'נסגן'. במקרה שלנו: הגן הטלוא (או העקוד, או הנקוד) הוא נסגן, והגן החלק הוא שתלטן. לכן: אם לשה יש שני גנים שונים (טלוא וחלק, או עקוד וחלק, או נקוד וחלק) – הוא ייראה חלק. לכן: כשרואים שה חלק – אי אפשר לדעת אם יש לו שני גנים חלקים, או גן אחד חלק וגן אחד טלוא. כאשר זכר חלק עולה על נקבה חלקה – הצורה של הוולדות תיקבע לפי צירוף הגנים של ההורים: אם לזכר או לנקבה יש שני גנים חלקים – אז כל הוולדות יהיו חלקים. אבל אם לזכר ולנקבה יש שני גנים שונים – אז בערך 25% מהוולדות יהיו טלואים, למרות ששני ההורים שלהם חלקים. זהו מה שהראה המלאך ליעקב: הוא הראה לו ש כל העתודים שעלו על הצאן היו "עקודים נקודים וברודים" (כלומר: בעלי הגן הנסגן). זה היה בדרך נס: ה' דאג שרק העתודים בעלי הגן הנסגן יעלו על הצאן, כדי שיהיו יותר וולדות טלואים. להסבר טוב יותר – ע' בספר של פרופ' יהודה פליקס "החי והצומח במקרא".

כמו שכתבת, הרמאות הזאת גרמה ליעקב רק צרות. גם הרמאות שרבקה ייעצה ליעקב לרמות את עשיו גרמה לו רק צרות – עשיו שנא אותו והוא נאלץ לברוח, ובסוף הוא הבין את זה והחזיר את הברכה לעשיו ("קח נא את ברכתי אשר הובאת לך..."). הרמאות שדוד רימה את אחימלך גרמה לאסון – הריגת כל כהני נוב, כמו שדוד עצמו הודה ואמר "אנוכי סבותי בכל נפש בית אביך". אני לא יודע למה הם לא למדו מהניסיון.


תגובות