קוד: ביאור:בראשית כה27 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: דוד אקסלרוד
אל:
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים:
השימוש היחידי במקרא בתואר זה "ישב אהלים" הוא:
בראשית ד20:
וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה
:
גם הבקיאות הרבה שמראה יעקב בגידול צאן בשהותו אצל לבן מראה שזו אכן המשמעות כאן.
"
תם " במקרא בא בשלושה מובנים:
1. סוף, מיצוי.
2. העדר סילוף\רמייה כתכונת נפש.
3. העדר סילוף\רמייה מתוך אי ידיעה, כמו "הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת
".
גם מבנה הפסוק כאילו מראה, זה לעומת זה: כי מי שישמע לדוגמה "הכרתי שני אחים, האחד מסגר, איש תעשיה והשני בחור נחמד, תולעת ספרים" יחשוב שהדובר בלבל משהו, או חושב ש"מסגר" ו"נחמד" הם מושגים ברי השוואה.