[מתוך הדיון "
עליה לארץ "]
שאלה
בראשית יב: למה אברם יורד מהארץ והולך למצרים? אברם היה אדם עם אמונה בדרגה כל-כך גבוהה: כשה' אמר לו "
לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך
" הוא מיד עשה את זה; היה אפשר לצפות שגם כשיהיה רעב הוא לא יעזוב את הארץ
שה' ציווה עליו ללכת אליה, אלא יבטח בה' שיכלכל אותו ברעב ויישאר בארץ!
ועוד -- למה אברם לא חזר לארץ מיזמתו אלא רק כשפרעה גירש אותו?
תשובות
-
אברם רצה לדאוג לעצמו ברעב, ו"אין סומכין על הנס".
-
מצוות ישיבה בא"י אינה "ייהרג ואל יעבור"; הרעב היה מצב של 'פיקוח נפש' ופיקוח נפש דוחה ישיבה בא"י.
- אי אפשר להאשים את אברם שלא חזר לארץ מיזמתו, כי כל הסיפור
קרה מאד מהר: אברם הגיע למצרים, פרעה לקח את שרי והוכה בנגעים, ומייד גירש
את אברם ממצרים. כך שאברם היה במצרים זמן קצר מאד.
-
אברם חזר לארץ מייד כשהיה לו מספיק רכוש כדי להתפרנס בארץ (הרכוש שפרעה נתן לו), אפילו שהרעב עוד לא נגמר.
-
האבות לא המציאו מצוות ולא חידשו עקרונות באמונה (הערות המשתתפים: לא
נכון! האבות כן חידשו עקרונות – הם המציאו את שלוש התפילות; יעקב נדר נדר
והמציא את מצוות המעשר; ועוד. ונל"נ); הישיבה בא"י לא היתה עיקרון חשוב עבורם [ליעוז דוד].
-
אברם בכלל לא ידע מהם גבולות הארץ עד שה' אמר לו (בבראשית טו – ברית בין הבתרים); הוא חשב שמצרים היא חלק מהארץ שה' דיבר עליה ("
הארץ אשר אראך
")! [אראל].
-
אכן, יש אומרים שאברם חטא בכך שירד מהארץ.
-
(תוספת לשאלה): כשאברם הגיע לארץ היה לו רכוש, כמו שכתוב "
ואת כל רכושם אשר רכשו
"; למה הוא לא יכל להישאר בארץ ולהשתמש ברכוש שלו? תשובות:
-
אברם בזבז את כל הרכוש שלו בדרך לכנען. הוא עבר דרך ארוכה מאד—-- כמעט את כל הסהר הפורה.
-
אברם בזבז את כל הרכוש שלו על המזבח שבנה בבית אל לפני הרעב [אלחנן לוטוק];
-
"רכוש" הכוונה לבגדים, והם לא יכלו למכור את כל בגדיהם תמורת אוכל.
סיכום והקבלות לימינו
הרעב שהיה בארץ הוא המשך הניסיון של "
לך לך מארצך...
". אברם הגיע לארץ שה' שלח אותו
אליה, אבל הוא לא פגש את הטוב שלה ואת הברכה שבה, אלא סבל מרעב ונאלץ
לעזוב אותה ('אין סומכין על הנס')! ובכל זאת הוא היה צריך להמשיך להאמין
שזו הארץ הטובה, גם אם כרגע הוא לא רואה את זה.
- בימינו: למרות שהחיים בארץ מטורפים – בכל זאת צריך להאמין שהנה עוד
מעט המשיח מגיע, וה' הוא המוליך אותנו על כל צעד ושעל, וצריך להאמין שבע"ה
הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, ולא צריך לעזוב. אצל אברם הניסיון היה לרדת
מהארץ ולהמשיך להאמין, ואצלנו הניסיון הוא להישאר בארץ למרות כל הצרות!