קוד: נחלת יששכר בתנ"ך
סוג: כלל_אזור
מאת: הרב אליהו מאלי
אל:
יששכר הוא חבירו של זבולון. שניהם הולכים ביחד לאורך כל הדרך. בדגלי המדבר נמנים שניהם על דגלו של יהודה. משה רבינו מברכם כאחד (דברים לג): "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך...
". בנחלת יהושע הם צמודים בגבולם, יששכר נוחל בעמק יזרעאל עד התבור, וזבולון נוחל את הגליל התחתון, מהתבור צפונה. אף לעתיד לבא שניהם נוחלים בצמוד, אולם שניהם נודדים מהצפון לדרום. זבולון הדרומי יותר, צפוני לו יששכר.
חז"ל מספרים שיששכר וזבולון עשו ביניהם הסכם: "... מאתיים ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם. והוא משיב להם הלכה כהלכה למשה מסיני. וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר - משל זבולון שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה...
" (בראשית רבה צח יב).
כאן אנו נפגשים עם תכונתו המיוחדת של יששכר. להעמיד ראש סנהדרין אין זה דבר קל. "אלף נכנסים למקרא מאה למשנה עשר לגמרא ואחד להוראה
" וכאן יש לנו מאתיים מורים הלכה ולא רק מורי הוראה אלא ראשי סנהדרין! אפשר ללמוד מכאן שליששכר יש סגולה מיוחדת של לימוד תורה!
ובגמרא "אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר, משבט לוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל
" (יומא כו א).
אף ברכת יעקב נתפרשה בחז"ל על התורה: "יששכר חמור גרם - מה חמור זה גרמיו ברורים כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו.
רבץ בין המשפתיים - אילו שלוש שורות של ת"ח שהן יושבים לפניהם.
וירא מנוחה כי טוב - זו התורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, וזו תורה שבכתב.
ואת הארץ כי נעמה - זו תורה שבע"פ, שמסורה לבני אדם. כמו שאומרים וחיי עולם נטע בתוכנו.
ויט שכמו לסבול - אלו מדרשי התורה, ספרא וספרי וכו' שהם קשים ללימוד
" (ב"ר פרשה צ"ח יב ובגר"א אדרת אליהו דברים לג יח.).
מלאכו של יששכר הוא יופיאל (זהר בהעלותך קנד), שהוא שר התורה! מה הקשר בין יופי לתורה?
במסכת ברכות דרשו חז"ל על הפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, התפארת זה מתן תורה...
" (ברכות נח א)מסביר הרב קוק (עולת ראיה חלק א עמ' רל"ג): "יסוד הנוי הוא - הכוון והיחס שבין החלקים
". כשכל החלקים בתמונה או במבנה כלשהו מתאימים זה לזה, נראה לנו הדבר יפה. האדם הרואה לעיניים יסתפק ביופי החיצוני. ביחס מסודר והרמוני בין החלקים החיצוניים שהוא רואה. החכמה האלוקית תיסד תפארת כללית, דהיינו חוקי חיים הנותנים סדר והרמוניה להנהגה שלמה בין כל הכוחות האנושיים השונים. בין כוחות השכל והרגש, הגשמיות והרוחניות, העבר ההוה והעתיד, הפרט והכלל, בין ערכים שבין אדם לחבירו, לבין ערכים שבין האדם לאלוהים. מערכת כה גדולה וסבוכה, ויחד עם זאת כל כך מתאימה ושלימה הרי היא פאר אמיתי. יופי בקנה מידה כללי נקרא תפארת.
התורה היא הסדר של כל העולם (מהר"ל נתיבות עולם נתיב התורה פרק א), הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם (בראשית רבה פרשה ג ה). על כן שר של תורה נקרא יופי-אל. היופי האלוקי השורר בכל חלקי הבריאה וכוחותיה.
בתקופת יהושע נוחל יששכר נחלתו בעמק יזרעאל, עמק בית שאן ועד הירדן (יהושע יט17). נראה, שהדבר המאפיין את נחלתו הוא הנטיה לצד מזרח! קו פרשת המים של הרי חברון, ירושלים, שומרון וצפונה יוצר חלוקה של הארץ בין מזרח למערב. יששכר נוטל כמעט כל נחלתו ממזרח לציר אורך זה!
הנטיה המיוחדת של יששכר היא פרישה מעניני חומר ופרנסה, והתייחדות ברוחניות צרופה שמעל לחומר. נטיה זו מתאימה לצד מזרח. המזרח הוא צד הרוחניות המופשטה העליונה לפני ירידתה למישורים החומריים. על כן הגורל מיחד לו נחלה קלה ומזרחית!
אמנם, לעתיד לבא בנבואת יחזקאל, נודדים יששכר וזבולון, הנאהבים והנעימים, מהצפון, שעניינו הכללי עושר, לדרום שענינו הכללי - חכמה. "הרוצה להחכים ידרים
". מה טעם הדבר?
אולי אפשר לבאר זאת כך:
שמעון אחי עזריה" (סוטה כא א). שמעון הוא תלמיד חכם שנקרא על שם אחיו עזריה, מפני שעשו הסכם דומה להסכם של יששכר וזבולון. עזריה היה מפרנס את שמעון, ושמעון למד תורה בשביל שניהם. על כן נקרא על שמו של עזריה (יש אומרים שהיה זה אביו של ר' אלעזר בן עזריה, שהיה עשיר גדול. ראה קידושין מט: ושבת נד.). אף כאן, כיון שזבולון הוא המפרנס, במובן מסוים מתבטל אליו יששכר. כך גם בנחלה. יששכר נוחל בצפון יחד עם זבולון.
ממלכת כהנים וגוי קדוש". במצב זה יהיה יששכר עיקר וזבולון טפל אליו.
כמה נבואות אנו מוצאים על כך.
והיה מקץ שבעים שנה יפקוד ה' את צור ושבה לאתננה, וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה. והיה סחרה ואתננה קודש לה' לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה לאכל - ולשבעה ולמכסה עתיק" (ישעיה כג17). שומעים אנו, שמרכז המסחר של הגויים, יחזור לאחר משבר למלא עצמתו, אלא שהיעוד שלו ישתנה. מעתה תהיה המגמה, לזון ולפרנס את העוסקים בקודש היושבים לפני ה'.
ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם..." ועוד אומר ישעיה (ישעיהו מט23) "
והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפיים ארץ ישתחוו לך".
עתידים כל בעלי אומנויות שיעמדו על הקרקע שנאמר וירדו כל תופשי משוט..." (יבמות סג א).
אם כן לעתיד לבא לא יהיה צורך בנטיה לצד העושר שבצפון, כי הכל יהיה מצוי ברווח ובשפע ללא טורח. את הכל יספקו הגויים. אם כן יתהפך המצב וזבולון יתבטל אל יששכר ושניהם עוברים לשכון בדרום, בכיוון החכמה. הרוצה להחכים ידרים.
כך כותב הגר"א בביאורו: "וכתתו חרבותם לאיתים... שהוא מלאכה כבידה ראויה להמונים וחניתותיהם למזמרות שהוא מלאכה קלה, והרמז בזה שעל ידי מה שיעמדו זרים ויעשו - מלאכתם הגופניות, יכינו ישראל לבבם לשלמות התורה בשני חלקיו בפשט ובסוד
" (הגאון מווילנה על ישעיהו ב ד).