פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא

קוד: ביאור:מלכים ב ט34 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחרי שיהוא הרג את איזבל, אשת אחאב, הוא ציווה לקבור אותה:
מלכִּים ב ט34: "וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיֹּאמֶר 'פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאֶת וְקִבְרוּהָ, כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא'"
היא אמנם ארורה ורשעה, אך בכל זאת יש לחלוק לה כבוד של בת מלך (היא היתה בתו של מלך צידון) ולקבור אותה.


רמז

הרמ"א היה נשוי לבתו של הגאון ר' שלום שכנא. כשנפטרה אשתו, נשא עליה את ההספד הבא:

פקדו נא את הארורה הזאת - את האדמה הארורה הזאת (כמו שכתוב בבראשית ג 17 "ארורה האדמה בעבורך").

וקברוה - קברו בה את אשתי; כבוד גדול הוא לאדמה שאשתי קבורה בה,

כי בת מלך היא - כי אשתי היא בת של אדם שחשוב כמו מלך.

מספרים שכאשר הציעו לר' שלום שכנא לתת לרמ"א את בתו השניה אמר: 'מי שיכול לשאת הספד כל-כך מבריק על אשתו - איני רוצה לתת לו את בתי...' (ע"פ ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה" פרשת חיי-שרה).



תגובות