קוד: ביאור:מלכים א ה26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
מלכים א ה26: "וה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם
"
מדוע כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור? הרי הצורים הם צידונים שהם מבני כנען (בראשית י15), ואסור לכרות ברית עם כנענים! אמנם חירם שלח לשלמה עצים לבית המקדש, אבל האם בניית המקדש מצדיקה לעבור על איסור תורה? האין זאת מצוה הבאה בעבירה?
אמנם שלמה לא היה צדיק גמור, הוא חטא כפי שמתואר במלכים א יא, אולם הברית הזאת לא מנויה בין רשימת חטאיו. ועוד, ה' מברך את שלמה על בניין בית המקדש,
מלכים א ט3: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים
", ואינו מזכיר כלל את הברית האסורה שקדמה לבניית הבית! כמה תשובות:
1. האיסור לכרות ברית חל לא על כל הכנענים אלא רק על שבעה עמים מסויימים, שהיה צריך להכרית כדי לרשת את ארץ ישראל ("דעת מקרא" על מלכים, ע"פ תוספות על עבודה זרה כ א). הדבר מודגש בכל המקומות האוסרים לכרות ברית (בחלק מהמקומות נזכרים רק חלק מהעמים):
וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ, וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ"... שמות כג32: "
לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית".
שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ! הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ".
כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם".
מכאן שעם כל שאר האומות, אפילו עם בני כנען, מותר לכרות ברית. כפי שראינו, בית המקדש נבנה בזכות ברית כזאת.
2. האיסור לכרות ברית מתייחס רק לעובדי עבודה זרה, העלולים להחטיא את בני ישראל. חירם אמנם היה צידוני, אבל ייתכן שלא עבד עבודה זרה, או שהיה גר תושב
(השערה ב
תוספות על יבמות כג א).
ראו גם
מלכים א ט11: "אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל
" (פירוט).