הסרת הקוצים מהלב

קוד: ביאור:ירמיהו ד3 בתנ"ך

סוג: משל

מאת: אראל

אל:

בכל פעם שקורה אסון, הציבור מתעורר לחשבון נפש - יש שמדגישים את התחום החומרי (תיקון הפגמים שגרמו לאסון) ויש שמדגישים את התחום הרוחני (שיבה אל ה'). אבל הנביא ירמיהו מדגיש שיש פעולה חשובה יותר משתיהן:
ירמיהו ד3: "כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים"

ניר הוא ניקוי הקרקע והוצאת שורשי הקוצים - פעולה שעושים לפני החרישה (פירוט).

נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים = נקו את השדה, כך שלא תזרעו על שדה שיהיו בו קוצים. הקוצים גם מפריעים לקליטת הזרעים בקרקע, וגם מגדילים את הסכנה להתפשטות שריפה שתשמיד את כל הזרעים (ראו שמות כב5: "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה...").

ירמיהו כמובן לא התכוון ללמד את בני ישראל חקלאות; ה"עצה" החקלאית הזאת היא רק משל. והנמשל כתוב בפסוק הבא:
ירמיהו ד4: "הִמֹּלוּ לה' וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם".

הזריעה היא משל להתחלה חדשה (פירוט), בתחום הרוחני או החומרי:

  1. התחלה חדשה בתחום הרוחני - תיקון היחסים עם ה';
  2. התחלה חדשה בתחום החומרי - שיקום ארץ יהודה מהצרות והאסונות שעברו עליה.
הקוצים בשדה הם משל ל ערלת הלב = אטימות המחשבות לקליטת דברי תוכחה ונבואה; כמו שהקוצים מפריעים לזריעה, כך ערלת הלב מפריעה לבני ישראל להתחיל מחדש:
  1. בתחום הרוחני - כמו שהקוצים מפריעים לזרע להיקלט בקרקע, כך אטימות הלב מפריעה לדברי הנביאים להיקלט בלב, וכך בני ישראל חושבים שהדרך שהלכו בה עד כה היא הדרך הנכונה, ואין צורך לתקן שום דבר;
  2. בתחום החומרי - כמו שהקוצים מגדילים את הסכנה לשריפה, כך אטימות הלב מגדילה את הסכנה לחורבן שה' יביא על ישראל: "פן תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני רוע מעלליכם".
הניר הוא משל ל מילת הלב = תיקון המידות ופתיחת המחשבות: "המולו לה' והסירו ערלת לבבכם, איש יהודה ויושבי ירושלים!"; זו הפעולה הראשונה שצריך לעשות, לפני שמתחילים בתיקונים ושיפורים בתחום החומרי או הרוחני. קודם כל להיות פתוחים, להבין שטעינו וצריך לחשוב מחדש; ורק אחר כך לזרוע את זרעי השיפור והתיקון.

ובאחרית הימים, אחרי שבני ישראל יסירו את ערלת לבבם, לא רק שהם עצמם יוכלו לזרוע, אלא גם ה' בכבודו ובעצמו ישתתף בזריעה:
ירמיהו לא26: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה".

מקורות ופירושים נוספים

זריעה

1. רוב המפרשים פירשו שהזריעה היא משל לפעולה בתחום הרוחני, כגון תפילה אל ה' שיושיע את עם ישראל (רש"י), או תיקון המעשים (מלבי"ם).
2. ולענ"ד אפשר לפרש שהזריעה היא פעולה בתחום החומרי, כמו בפסוק מירמיהו לא.

ניר

1. פירשנו שהכוונה לתיקון המידות, שהוא הכנה לתיקון המחשבות; וכן פירש מלבי"ם.

2. ויש שפירשו שהכוונה לתיקון המעשים, שהוא הכנה לתפילה (רש"י);

  • אולם, מאחר שבמשל הניר קודם לחרישה, והחרישה היא משל למחשבה, נראה לי שגם בנמשל הניר צריך להיות פעולה שקודמת למחשבה, כדברי מלבי"ם.

תגובות