אסור להתפלל בעד העם

קוד: אסור להתפלל בעד העם בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים

בשלושה מקומות אסר ה' על ירמיהו להתפלל:

• ירמיהו ז16: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ"
• ירמיהו יא14: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד רָעָתָם"
• ירמיהו יד11: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה"

יש ירידה הדרגתית בדברים: בפרק ז נזכרו שלושה איסורים, בפרק יא נזכרו שני איסורים (לא נזכר "אל תפגע בי"), ובפרק יד נזכר רק איסור אחד (לא נזכר גם "אל תישא בעדם רינה ותפילה").

בכל המקומות היתה לירמיהו סיבה להתפלל בעד העם:

• בפרק ז עמד ירמיהו בשער בית ה', ופנה אל " כל יהודה הבאים בשערים האלה, להשתחוות לה'." הוא היה בטוח שהם צדיקים ועובדים את ה' באמת. הנבואה שקיבל מה' (" והשלכתי אתכם מעל פניי, כאשר השלכתי את כל אחיכם, את כל זרע אפריים") נראתה לו מאד לא הגיונית, והוא "פגע" בה' (התפלל בתוקפנות, דרש מה') שיסלח להם. על כך אמר לו ה': " אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תישא בעדם רינה ותפילה, ואל תפגע בי, כי אינני שומע אותך. אם אתה חושב שהם צדיקים אז אתה לא רואה את המציאות: האינך רואה , מה המה עושים בערי יהודה ובחוצות ירושלים?! הבנים מלקטים עצים, והאבות מבערים את האש, והנשים, לשות בצק: לעשות כוונים למלכת השמיים, והסך נסכים לאלוהים אחרים -- למען הכעיסני." (פירוט).
• בפרק יא שלח ה' את ירמיהו לקרוא את דברי ברית התורה " בערי יהודה, ובחוצות ירושלים". לא מסופר שבנ"י הסכימו לדברי הברית האלה, אבל גם לא מסופר שהם התנגדו לירמיהו או ניסו להשתיק אותו. ירמיהו ראה בזה סימן חיובי – הוא חשב שיש סיכוי שהם יחזרו בתשובה. אמנם, הוא כבר לא יכל לטעון שהם צדיקים (כי ה' כבר הראה לו בפרקים הקודמים את מעשיהם הרעים), ולכן לא "פגע בה'". אבל הוא "נשא בעדם רינה ותפילה", כלומר – אמר עליהם דברי שבח (רינה), לימד עליהם זכות, והתפלל אל ה' שייטיב להם. על כך אמר לו ה': " אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תישא בעדם רינה ותפילה..." ואחר כך שוב הראה לו כמה שהוא מנותק מהמציאות: " וה' הודיעני ואדעה; אז הראיתני מעלליהם. ואני, ככבש אלוף יובל לטבוח; ולא ידעתי כי עליי חשבו מחשבות, נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו, לא ייזכר עוד. הם אמנם לא התנגדו לי בגלוי, אבל הם זממו להרוג אותי בסתר! וה' צ' שופט צדק, בוחן כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גיליתי את ריבי."
• בפרק יד היתה בצורת קשה ביהודה. לאחר הפרקים הקודמים ירמיהו כבר לא יכל ללמד זכות על העם ולשאת בעדם "רינה", אבל הוא בכל זאת התפלל בעדם וביקש מה' (יד7) "אם עוונינו, ענו בנו—ה', עשה למען שמך: כי רבו משובותינו, לך חטאנו..." ועל זה (יד11): "ויאמר ה' אליי: אל תתפלל בעד העם הזה לטובה" (פירוט).