קוד: הילדים הם התקוה בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל:
אֶת-מִי יוֹרֶה דֵעָה, וְאֶת-מִי יָבִין שְׁמוּעָה? - גְּמוּלֵי מֵחָלָב, עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם" - ה' אינו מוצא אנשים מבוגרים ללמד אותם את דבריו, כי כולם שיכורים; לכן הוא מלמד רק את הילדים הקטנים, שרק עכשיו גמרו לינוק את חלב אימם, ועדיין לא הספיקו לשתות יין.
כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו--זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם" - ה' ילמד אותם לאט ובהדרגה, עוד מצוה ועוד מצוה, עוד קו ועוד קו של התנהגות, מעט במקום אחד ומעט במקום אחר.
כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת, יְדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה" - כי בני יהודה המבוגרים אינם מבינים את דבר ה' כלל, דבר ה' נדמה בעיניהם כדיבור בשפה אחרת, אין כל "שפה משותפת" בין ה' לבין המבוגרים;
אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם 'זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף! וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה!' וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ" - ה' ניסה ללמד את המבוגרים עקרונות כלליים של מצוות התורה - לתת לעייפים לנוח (כדברי ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה"); אך הם לא רצו לשמוע, ולכן ה' עבר לשיטת לימוד אחרת, שיטה ששמה דגש על הפרטים הקטנים -
וְהָיָה לָהֶם דְּבַר-ה', צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם, זְעֵיר שָׁם..." - זו שיטה המתאימה יותר לילדים, אך היא מכשילה את המבוגרים - "
לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר, וְנִשְׁבָּרוּ, וְנוֹקְשׁוּ, וְנִלְכָּדוּ".
כדי להבין את המשך הפרק, נשים לב שהנביא התייחס לשני דברים שהוא רוצה ללמד את הילדים:
יורה דעה- ידיעה - חכמה;
יבין שמועה- שמיעת דבר ה' - נבואה.
מושגים דומים מופיעים גם בהמשך הפרק:
והיה רק זוועה הבין שמועה".
וייסרו למשפט, אלוהיו יורנו", וכן לתת עצות (=רעיונות מעשיים) לילדים (פסוק 29): "
גם זאת, מעם ה' צבאות יצאה; הפליא עצה, הגדיל תושיה".