קוד: מלאכים וסוסים בתנ"ך
סוג: השלמה1
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 1
[זכריה א08-17] בחזון זה רואה זכריה
איש
[מלאך]
רוכב על סוס אדום, והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה, ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים...
{"שרוק" הוא צבע דומה לסגול, כמו צבע של ענבים - ע' בהמשך}
לאחר מכן אומר המלאך:
אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ.
{"בארץ" = בעולם, כמו השטן באיוב א 7}
והרוכבים אומרים למלאך:
התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושוקטת.
והמלאך אומר אל ה’:
עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה?
{להסבר על המלאכים הפועלים בחזון ע' במאמר ' המלאכים של זכריה '}.
וה' עונה לו:
קנאתי לירושלים ולציון קנאה גדולה, וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה.
ואומר:
שבתי לירושלם ברחמים, ביתי יבנה בה, נאום ה' צ-באות, וקו ינטה על ירושלים.
ומוסיף:
עוד תפוצינה ערי מטוב, ונחם ה' עוד את ציון, ובחר עוד בירושלים.
המשמעות הכללית של החזון ברורה יחסית, אבל הפרטים לא ברורים:
אדומים, שרוקים ולבנים?
סוס אדום?
בין ההדסים אשר במצולה?
כיבס ביין לבושו וב דם ענבים סותה– אדום
אוסרי לגפן עירה ול שורקה בני אתונו– שרוק
חכלילי עיניים מיין ו לבן שיניים מחלב– לבן
לפי זה, הסוסים מסמלים את הברכה והשפע הכלכלי בארץ יהודה: יין, ענבים וחלב. כשנחרב ביהמ"ק -- ה’ שלח את הסוסים האלה
להתהלך בארץ
{בעולם}, כלומר – השפע עבר לגויים. יהודה
נשארה ריקה ושוממה. אולם גם לאחר שחזרו בנ"י לארץ בימי כורש – עדיין המצב
הכלכלי ביהודה היה קשה, השפע עוד לא חזר (ע' חגי א 11-9 ב 19-16, זכריה ח
13-9). ועל כך אומרים הרוכבים:
התהלכנו בארץ והנה כל הארץ יושבת ושוקטת
: כל העולם שקט, כל הגויים יושבים בשלוה ונהנים. והמלאך צועק אל ה’:
עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה?
עד מתי כל הגויים יהנו מהשפע הכלכלי ששייך ליהודה, ויהודה לא תזכה לרחמים? וה' מבטיח לו, שבקרוב המצב ישתפר:
וקצף גדול אני קוצף על הגויים השאננים...),
שבתי לירושלים ברחמים, ביתי ייבנה בה...),
עוד תפוצינה ערי מטוב...).
למה החזון הזה נאמר דווקא עכשיו? - כי בדיוק היום לפני 5 חודשים התחילו בני ישראל לבנות את בית המקדש (ע' חגי א15, זכריה א7), ובניין בית המקדש הוא התנאי להחזרת השפע הכלכלי, כמו שאומר הנביא זכריה בנבואה אחרת (ח 9 והלאה):
כה אמר ה' צבאות: 'תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה - מפי הנביאים, אשר ביום יוסד בית ה' צ-באות ההיכל,
להיבנות.
כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה...– לפני שבנו את ביהמ"ק היה מחסור כלכלי, אבל...
ועתה לא כימים הראשונים אני לשארית העם הזה...– עכשיו, אחרי שנבנה ביהמ"ק,המצב הכלכלי ישתפר:
כי זרע השלום, הגפן תתן פריה, והארץ תתן את יבולה, והשמים יתנו טלם... והייתם ברכה.
ע' גם במאמר ' שלושה תיאורים של מחסור בספר חגי '.
מדוע אדום ללבושך? … כי יום נקם בליבי!, נבואה שכולה (ישעיה סב6 - סג6) מאד דומה לנבואה בזכריה א:
המזכירים את ה' - אל דמי לכם; ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ...זה מקביל לצעקתו של המלאך בנבואת זכריה: "עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים!?"
נשבע... אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויבייך ואם יאכלו בני-נכר תירושך אשר יגעת בו...זה מקביל לתשובתו של ה' למלאך בנבואת זכריה, שמבטיח שהגויים לא ייהנו יותר מהשפע ששייך לישראל.
וקצף גדול אני קוצף על הגויים השאננים… "), וכאמור - הצבע השולט בקטע זה הוא הצבע האדום, כצבע הסוס שעליו רוכב המלאך בנבואת זכריה.
בחזון הראשון, השפע החומרי שאבד מארץ יהודה בזמן הגלות חוזר אליה. בנוסף לכך, ה' מבטיח שינקום בגויים שלקחו את השפע הזה לעצמם ופגעו בעם ישראל. הנקמה בגויים מתוארת בפירוט רב יותר בחזון השני.
להסבר נוסף על הדמויות השונות בנבואה ע' במאמר ' המלאכים של זכריה '.
