שיחה עם אימא שכולה

קוד: שיחה עם אימא שכולה בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

שיחה שהתנהלה ביני לבין אימא שכולה בנושא הסדרה  "התורה נגד המדע" . השיחה בינינו גלשה לעומק מסוים שמטיל אור על תוכן הסדרה שכתבתי. השיחה התנהלה בתיבה הפרטית ולכן לא אנקוב בשמה של בת שיחי אלא אם-כן אקבל את אישורה לדבר.

                                                     

                                                                                   -       -       -

- אלברט שלום

- אתה כתבת את התורה נגד המדע?

- אהלן (-), אכן אני כתבתי מודה באשמה. שמח על חברותנו בפייס.

- התחלתי לקרוא אני מודה ומתוודה שאני לא כל כך מבינה אני חייבת ריכוז, אני חייבת לקרוא את זה ולהבין.

- אם תצליחי להתרכז (-) תביני מה שלא הבינה האנושות בכל הדורות.

- אתה יכול לעזור לי? תן לי כיוון שאני אתחיל להבין את מה שכתבת. מה לא הבינה האנושות כל הדורות?

- לא הבינה את המסר שהשם יתברך שלח על-פני תורתו. לא הבינה את המשמעות הפשוטה של המילים. אני יודע שבתשובה הזאת אני מסבך אותך עוד יותר אבל באמת קשה לי לסכם את האי-הבנה הזאת בכמה משפטים, ולמעשה כל הסדרה של "התורה נגד המדע" מסבירה את האי-הבנה העקרונית הזו. אולי תתחילי בסדרה הקודמת "מידע אנושי" שגם היא נועדה בשביל להסביר את אי ההבנה הזו - http://tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_shabot_index_6.html

- זהו אני אתחיל מהתחלה ואז נראה. תודה בכל אופן ותודה שאתה חברי בפייס.

- עלא כיפק! סוף שבוע אביבי מקסים.

- רק רציתי לשאול משהו

- זה היה צריך לקרות? זה התפקיד שלקחה עליה נישמתו של בני?

- התלבטתי אם להוסיף לתשובתי גם את זה... אחת ההבנות שתביני אם תצליחי להתרכז (-), הוא שבנך הגיבור (-) לא מת וגם לא ימות לעולם. אף אחד מאיתנו לא מת כי אין לנו את הפריבילגיה הזו אין במציאות מונח המוות, ואינני מדבר על חיי העולם הבא, אני מדבר על החיים שלנו בעולם הזה, החיים הפיזיקלים. האדם כהוא זה לא מת הוא נשאר בעולם הזה לעד ולאין סוף, והמוות הידוע לנו הוא מין החלטה רציונלית שהיגענו אליה, או לא רציונלית שנקלענו אליה, ובכל אופן המוות הוא כמו תחנה שהיגענו אליה כמו להכנס לסופר או ללכת לספריה או להחליט לפנות בסמטה מסוימת ימינה או שמאלה... המוות הוא תחנה לא יותר שממנה ממשיך אותו האדם עם אותה האישיות ואפילו עם אותם תווי פנים... למעשה המדובר בנושא פיסיקלי גרידא והתורה כל כולה ניסתה להעביר לנו את השיעור הפיסיקלי הזה, אבל כמו שציינתי לעיל, אף אחד על-פני כל הדורות לא השכיל לקרוא את מילות התורה כהילכתן, לא השכלנו לעמוד על המשמעות הפשוטה ביותר של המילים. את כל זה אני מנסה להסביר בסדרה הזאת וגם בזו שקדמה לה "מידע אנושי". סיבכתי אותך עוד יותר אני יודע! יום טוב.

- לא סיבכת אותי בכלל. אני מרגישה משהו שאנחנו כאילו במעין הצגה וכרגע היתה איזה סצינה ו (-) כביוכל נהרג בה, וכשהוא יוצא מהבמה הוא פשוט ממשיך את חייו כרגיל במציאות השונה משל ההצגה. אבל השאלה שלי אם בני (-) יודע מה אני חווה, האם הוא מודע לזה?

- אענה לך עוד מעט.

- שוב אל המציאות הפיסיקלית.. במציאות הפיסיקלית שלנו, האמיתית שהתורה מנסה להסביר לנו אותה, אין את שלושת הזמנים עבר הווה ועתיד, כי כל המציאות בכללותה היא בת הרף אחד, רגע קט אחד שלא ניתן למדוד אותו כי אינו מנוי על יחידות הזמן. תנסי למחוא כף- זו המציאות, זו כל המציאות מאז ומתמיד ולעולמי עד, כל המציאות נעשית בהרף אחד, זוהי למעשה התמונה הפיסיקלית היחידה שיכולה להסביר את מעמד העצמים במרחב ע"פ חוקי הפיסיקה הידועים לנו. ובכן כל המציאות הפיסיקלית שאנו עדים לה או שהיינו עדים לה או שעתידים להיות עדים לה נעשתה בד בבד בהרף הזה שאני מדבר עליו, אבל למציאות הפיסיקלית הזו אין סוף, לעצמי היקום אין סוף, אין גדר שאליו מגיע קץ היקום, אין חיה כזו, למציאות הפיסיקלית שאנו עדים לה אין סוף, זו עובדה ובתוך העובדה הזו אנו חיים, לכן אנו מרגישים את ההרף הזה וכאילו יש לו עבר ועתיד וזאת כי אין לו סוף ואת האין סוף הזה אנו חווים בתוך הרף אחד. במילים אחרות, גם מה שחווינו לפני מליון שנה או מליארד שנה וגם מה שאנו עתידים לחוות בעוד מליארד שנה ולמעשה אנו חווים את כל המציאות הפיסיקלית הזו בעצם ההרף הזה, זו המציאות האמיתית והפיסיקלית שלנו על רגל אחת, ורק מי שעשה את המציאות הזו יכול לתאר אותה הוא הוא הקב"ה; אנחנו בני האדם אין ולא יכולים להבחין במציאות הזו- הגם והיא נגזרת מחוקי הפיסיקה הידועים לנו. כלומר אינני מאמין בקיומו של הקב"ה כי הוא אדיר ונורא והכל יכול, אני מאמין בו כי רק ישות אחת יכולה להיות מודעת למציאות הפיסיקלית הזו ויכולה לתאר אותה והיא הישות שעיצבה אותה, שעשתה אותה, הוא עשה את ההרף הזה שאני האדם גולש במרחבו לאין סוף. אני כאדם לא יכול לצאת מחוץ להרף הזה בשביל לתאר אותו, אני לא יכול לצאת מחוץ לכתלי המציאות ולצפות בה, אבל אני יכול ויכול להבין אותה אם מישהו מפנה את תשומת ליבי אליה וזאת כי הוא נמצא מחוץ לכותליה ולכן הוא יכול לצפות בה ולתאר אותה וגם להסביר לי, לאדם, את מהותה, והמסקנה הישירה שלי היא כי ישנה רק ישות אחת שיכולה להיות מחוץ למציאות ולצפות בה היא היא ישותו של מי שעיצב אותה. שוב ושלא נשכח- אנחנו מדברים במציאות האנושית שלנו, כאן בעולם הפיסיקלי הזה, אין עולם אחר בנמצא. ואכן המציאות הזו זרה לנו, קשה במילים עדינות לעיכול... קשה לנו להבין כי למעשה אין את ממד הזמן, כי אנו חווים והלכה למעשה את שלושת הזמנים, את העבר ההווה והעתיד, אני דיברתי איתך, מדבר איתך ואדבר איתך! קשה לי לתפוס כיצד כל הדיבור שלי איתך ולמעשה קורה בהרף אחד... זו המציאות שלנו אבל מציאות זו זרה לנו למרות והיא שלנו ואין בלתה. מכאן בא הצורך של השם יתברך להסביר לנו את המציאות הזו ולרדת לפרטי פרטיה וזאת ע"ג קלף התורה שהשכלנו, אנו היהודים, לשמור עליו לאורך כל הדורות, אך לא הצלחנו להבין את תוכנו כאשר לא היה לנו אף את הצורך בלפענח את מילותיו כי פשוטן הוא כמשמען, אך אנחנו, בני האדם, כה התרחקנו מהמשמעות הפשוטה ביותר של מילות התורה ועל התכונה הבהמית הזו שאחזה בנו- עמדתי ארוכות בגוף הסדרה. ולשאלתך, האם (-) חווה את מה שאת חווה כרגע? האם הוא ממשיך איתך? כמובן שכן, את חלק מהשביל שהוא בחר ותשארי לעולמי עד על השביל הזה. איפה הוא כרגע? לא יודע אבל הוא איתנו, אני יכול להבטיח לך את זה. מה הלאה? איך תמצאי אותו? אני לומד ולומד בשביל להגיע גם אל התשובה הזאת, תתפלאי שגם התשובה העניינית לזו נמצאת בתורה באופן הברור ביותר; לא צריך הרבה להתאמץ, רק צריך להיות כנה עם עצמך ולחרוש את התורה. אלה כל הסדרות שכתבתי בנידון על רגל אחת. נדבר (-)..

- תודה אלברט אני מודה לך.

תגובות