קוד: 'חוזה לך ברח' - חיים נחמן ביאליק בתנ"ך
סוג: שיר
מאת: רמי ניר
אל:
"חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח"
[עמוס ז', יב]
"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!
הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדַנִי בְקָרִי,
גַּם דַּבֵּר כֵּן לֹא-לָמְדָה לְשׁוֹנִי
וּכְקַרְדּוֹם כָּבֵד יִפּוֹל דְּבָרִי.
וְאִם-כּוֹחִי תַם לָרִיק – לֹא-פִשְׁעִי,
חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָוֹן!
לֹא-מָצָא תַחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי,
קַרְדֻּמִּי בָא בְּעֵץ רִקָּבוֹן.
אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי:
אֶת-כֵּלַי אֶקְשׁוֹר לַחֲגוֹרָתִי,
וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי
אָשׁוּבָה לִּי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי.
אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו
וְאֶכְרוֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יָעַר;
וְאַתֶּם – אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב
וּמָחָר יִשָּׂא כֻלְּכֶם סָעַר.
תמוז, תר"ע.
***
אולי... אם עמוס (ז' 8) היה כותב במפורש "אֲנָךְ" = "זמן" = "הָרָעַשׁ"...
כלומר... "וַיּוֹאמֶר אֲדוֹנָי הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל--לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ" = "בעוד שנתיים 700 שנה ליציאת מצרים"...
אולי... אֲמַצְיָה כּוֹהֵן בֵּית-אֵל לא היה אומר חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח-לְךָ אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא כי היה מבין את ההבדל בין לֹא-נָבִיא אָנוֹכִי וְלֹא בֶן-נָבִיא אָנוֹכִי לבין וַיּוֹאמֶר אֵלַי יְהוָה לֵךְ הִנָּבֵא אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל...
אולי... ביאליק במקרה כזה לפני מאה שנה היה מצליח להרעיד את האדמה...
ואולי... הערב בשמחת חג האוהבים היו שרים - כדלקמן:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה
וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקּוֹצֵר וְדוֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמוֹשֵׁךְ הַזָּרַע
וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה
וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל
וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ
וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם
וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם
וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם
וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם
אָמַר יְהוָה אֱלוֹהֶיךָ...
(עמוס ט' 13 15)