קוד: ישעיהו לז בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו
לז,ה ויבאו, עבדי המלך חזקיהו--אל-ישעיהו. לז,ו ויאמר אליהם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדניכם: כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גדפו נערי מלך-אשור, אותי. לז,ז הנני נותן בו פחד, ושמע שמועה ושב אל-ארצו; והפלתיו בחרב, בארצו.
וישלח מלך אשור מלאכים אל חזקיהו
לז,ח וישב, רבשקה [אל סנחריב], וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה (עיר בקרבת לכיש): כי שמע, כי נסע מלכיש. לז,ט וישמע, על-תרהקה מלך-כוש (=חבש) לאמר, יצא, להלחם אתך; וישמע וישלח מלאכים, אל-חזקיהו לאמר. לז,י כה תאמרון, אל-חזקיהו מלך-יהודה לאמר, אל-יפתה אותך אלהיך, אשר אתה בוטח בו לאמר: לא תינתן ירושלם, ביד מלך אשור. לז,יא הנה אתה שמעת, אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות--להחרימם; ואתה, תנצל. לז,יב ההצילו אותם אלהי הגוים, אשר השחיתו אבותי, את-גוזן, ואת-חרן; ורצף ובני-עדן, אשר בתלשר (שמות ערים ומדינות בארם נהרים, שנכבשו ע"י אשור). לז,יג איה מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוים, הנע, ועוה.
ויתפלל חזקיהו אל ה'
לז,יד ויקח חזקיהו את-הספרים מיד המלאכים, ויקראהו; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה. {ס}
לז,טו ויתפלל, חזקיהו, אל-יהוה, לאמר. לז,טז יהוה צבאות אלהי ישראל, יושב הכרבים, אתה-הוא האלהים לבדך, לכל ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמים ואת-הארץ. לז,יז הטה יהוה אוזנך ושמע, פקח יהוה עינך וראה; ושמע, את כל-דברי סנחריב, אשר שלח, לחרף אלהים חי. לז,יח אמנם, יהוה: החריבו מלכי אשור, את הגוים ואת-ארצם. לז,יט ונתן את-אלהיהם, באש: כי לא אלהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן--וישמידום. לז,כ ועתה יהוה אלהינו, הושיענו מידו; וידעו כל-ממלכות הארץ, כי-אתה יהוה לבדך.
בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון
לז,כא וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקיהו לאמר: כה-אמר יהוה, אלהי ישראל, אשר התפללת אלי, על-סנחריב מלך אשור. לז,כב זה הדבר, אשר-דבר יהוה עליו: בזה לך (לשון בוז) לעגה לך, בתולת בת-ציון--אחריך ראש הניעה (בלעג), בת ירושלם.
את מי חרפת וגדפת
לז,כג את-מי חרפת וגידפת, ועל-מי הרימות קול; ותשא מרום עיניך (בגאוה ועזות), אל-קדוש ישראל. לז,כד ביד עבדיך, חרפת אדני, ותאמר ברוב רכבי אני עליתי אל ראשי ההרים, ברוב רכבי עליתי אל ירכתי לבנון; ואכרות את ארזיו הגבוהים, וברושיו המובחרים, ואבוא עד לקצה הלבנון למעלה, עד היער שליד כרמי הפרי. לז,כה אני חפרתי בורות, ושתיתי מים (וגובה ההרים לא היה לי למכשול); ואחריב, בכף-רגלי, כל, יאורי מצרים (כלומר יש בצבאי חיילים רבים כל כך, שיש בידם ליבש את כל יאורי מצרים).
מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה
לז,כו הלוא-שמעת כי לפני ימים רבים אני ה' גזרתי זאת, מימי קדם אני ה' יצרתי גזירה זאת; עתה הבאתי את הגזירה ואקיים אותה--ותהי להחריב ולהפוך ערים בצורות, לגלי אבנים פזורות. לז,כז ויושביהן, חסרי כוח, נבהלו, ובושו; היו כמו עשב שדה, וירק דשא, חציר גגות (הממהר להתייבש כי הוא שטוח בחמה), וכמו שיבולים שיבשו מרוח קדים בטרם היו לקמה.
ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך
לז,כח ושבתך וצאתך ובואך (כלומר, כל דרכיך), ידעתי; ואת, גאוותך עלי. לז,כט בגלל גאוותך עלי, ושאונך עלה באזני--ושמתי חחי באפך (טבעת בחוטם החיה, הקשורה בשלשלת, וכך גם הובילו שבויים), ומתגי בשפתיך (ברזל ששמים בפי הבהמה, לעצרה או להטותה), והשיבותיך, בדרך אשר-באת בה.
כי מירושלם תצא שארית
לז,ל וזה-לך האות--אכול השנה ספיח (תבואה הגדילה בלי זריעה, מהגרעינים שנפלו בשעת הקציר), ובשנה השנית שחיס (ספיח של ספיח); ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פריים. לז,לא ויספה פליטת בית-יהודה, הנשארת--שרש למטה; ועשתה פרי, למעלה. לז,לב כי מירושלם תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת. {ס}
וגנותי על העיר הזאת להושיעה
לז,לג לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבוא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדם אותה עם מגינים, ולא-ישפוך עליה סללה. לז,לד בדרך אשר-בא, בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבוא, נאם-יהוה. לז,לה ואגן על-העיר הזאת, להושיעה--למעני, ולמען דוד עבדי. {ס}
ויך מלאך ה' במחנה אשור
לז,לו ויצא מלאך יהוה, ויכה במחנה אשור, מאה ושמנים וחמשה, אלף; וישכימו בבקר, והנה כולם פגרים מתים. לז,לז ויסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; וישב, בנינוה. לז,לח ויהי הוא משתחווה בבית נסרך אלהיו, ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב, והמה נמלטו, אל ארץ אררט; וימלוך אסר-חדן בנו, תחתיו. {ס}