מדוע ה' לא סלח לשאול ולדוד כן סלח?

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

מדוע ה' לא סלח לשאול ולדוד כן סלח? או במילים אחרות:

מדוע ה' קיבל את תשובת דוד ולא את תשובת שאול?

במאמר בשם זה [1] אראל מונה שלוש תשובות אפשריות. אביא אותן בקיצור, אתייחס אליהן ואוסיף משלי:

1. "שאול הכחיש, דוד הודה". כלומר, שאול מנסה בתחילה במשפט בודד להצדיק את עצמו ורק אח"כ אומר "חטאתי", בעוד דוד אומר זאת מיד.

ואולם, קשה לקבל שרק בגלל ניסיון קצר של הצטדקות הוא נענש בחומרה רבה כזו, שמלכותו באה לסיומה וניתנה לרעו הטוב ממנו, לדוד.

2. "שאול שמר על כבודו, דוד השפיל את עצמו". כלומר, הוא אומר לשמואל "כבדני".

ואולם, גם כאן קשה להבין מה החטא הגדול, למלך מגיע כבוד, עד שאמרו חז"ל – מלך שמוחל על כבודו אין כבודו מחול!

3. "שאול לא רק חטא אלא גם החטיא את כל עם ישראל". שכתוב "ויחמול שאול והעם".

זו כבר תשובה אפשרית, הגם שנראית כרחוקה במקצת, ואני אציע תשובה אחרת הדומה לה, שלדעתי טובה יותר.

 

והנה תשובותי הנוספות:

4. לא ששאול החטיא את העם, אלא שהוא האשים את העם. זוהי פגיעה במידת המלכות שלו ועל כן בדין נגדעה מלכותו. דוד, לעומת זאת, אמנם חטא, אך חטאו פרטי, ניאוף ומעין הריגה (זו בכל זאת הייתה תוצאת מלחמה, שזכותו של מלך לערוך), ואין כאן כל פגיעה במלכות.

באופן דומה, זה גם מסביר את חטאו של משה במי מריבה ועונשו עליו. ראב"ד, כמדומני, מביא 12 סוגי חטאים שונים שפרשנים ייחסו למשה ולא רוצה להוסיף בגנותו. הפשוט ביותר הוא שהכה בסלע במקום לדבר אליו, אך יש כאן חולשה, שהרי נאמר לו "קח את המטה". אפשרות טובה נוספת הוא שחטא בכעס, וזה אפשרי (במיוחד אם נזכור שתכונה זו הייתה מצויה בו, וכן כך הרג את המצרי). אך התשובה הטובה ביותר בעיניי (לפחות כרגע וכן לצורך העניין) הוא שאמר "שמעו נא המורים", אמירה שאכן הובלה על-ידי כעסו, אך מבטאת משבר מנהיגות. כך לא אמורים להתייחס לעם צמא (אף שה' עצמו כועס במידה שווה ואף מרובה לא פעם על העם, אך מידת ה' לחוד ומידת אדם לחוד, לפחות בכעס). לכן הוא נענש שלא ימשיך להנהיג את העם. וכן במידה כנגד מידה ובלשון נופל על לשון. אלוהים אומר לו "יען אשר מריתם".

באופן דומה מסביר מלבי"ם [2] (לאחר שמבחין קודם לכן בין רחם וחוס):

"{כד} ויאמר וכו' חטאתי עתה הכיר והתודה חטאו, אבל עדיין התנצל במ"ש כי יראתי את העם שסבת החטא היתה יראתו את העם ופחדו לעשות נגד רצונם :

...

ויאמר כו' לא אשוב עמך. כי אין התנצלות הזה מועיל מאומה, ולא תועיל אצל מלך ישראל שמלכותו מן השמים ואין ראוי שיגור ויפחד מן העם, וזה שכתוב וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל נגד מה שאמר תחלה וימאסך ממלך שבעבור שמאס דבר ה' אינו ראוי למלוכה כלל, ועל זה היה לו התנצלות שהיה אנוס מיראתו את העם. השיב שעל כל פנים וימאסך מהיות מלך על ישראל אינך ראוי למלכות ישראל בפרטות. שהוא אין לו לירא מאדם ולבטוח בעמו ומן ה' יסור לבו : ".

5. בדרך אחרת לגמרי הולכים מספר פרשני מקרא, וכן הסופרת יוכי ברנדס, שטוענים שספר שמואל נכתב על-ידי סופרים אוהדים לבית דוד. על כן אין פלא שבית שאול מושחר ושהוא נענש בחומרה, בעוד בית דוד נידון במידת החסד, באופן שמסביר גם את ההקלה בדין.

6. ושוב בדרך אחרת לגמרי וכללית יותר, שמעתי פעם מיונדב קפלון, שפעמים רבות בתנ"ך האפשרות הראשונה נפסלת והשנייה מתקבלת. זה נכון, למשל, עם העולם כולו, שהושמד במבול והאפשרות השנייה התקבלה, והוא הביא דוגמאות נוספות, אחת מהן היא מלכות שאול שהוחלפה על ידי דוד. טוב, זה לא עונה ישירות על השאלה, אבל זה נותן פרספקטיבה מעניינת.

7. אפשרות נוספת, אף כי קלושה, היא שלשאול זה החטא השני כבר, וכפי שחז"ל אומרים: אין עונשין אלא אם כן מזהירים! דוד חטא פעם אחת ולכן אפשרי היה לסלוח לו.

לבסוף, עוד אעיר, כי חז"ל דורשים את הפסוק "וירב בנחל" ואמרים, כי שאול שגה במעשהו מתוך לימוד שגוי של "הסוגיה", ועל כן השאלה מוחרפת: רק בגלל לימוד שגוי נענש כל כך? על כך אין לי אלא לענות תשובה אפשרית מתוך דברי חז"ל, שאומרים: שגגת תלמוד עולה זדון! ואולם, זאת אני אומר רק בשולי הדברים כהערת אגב.