קוד: בקשת המלך - עבודה זרה בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: אלדד ראובן מרון
אל: eldadmaron @ walla.co.il
אנכי ה' אלוהיך...אשר..." ו"
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
לימים קדימה, ולדורות הבאים (האחרים), נוכחנו לדעת כי עם ישראל הסית את יושרו מקיומו של הקב"ה, והלכו ועשו להם "בעלים ועשתרות, אובות וידעונים
", והלכו בדרך הרעה ועבדו עבודה זרה.
בספר שמואל מסופר שהעם מבקש "המליכה לנו מלך לשפטינו", כאילו מקטרגים על ה' ועל מלכו ועל קדושתו ועל אמונתו, ומבקשים שיהיה להם מלך בשר ודם - ככל הגויים. הרי זאת "עבודה זרה" לשמה, לא רק שהם מבקשים שיהיה להם שופט שיהיה להם בכס המשפט והמלוכה מן העם שהוא בשר ודם שאכן לא יוכל למלוך (עם רוח הקודש באשור
של היושב במרומים הקב"ה), אלא גם הם מבקשים להיות כאחד מכל הגויים.
שכן עד אז יחודו של העם היתה בזה שאין מלך על ישראל אלא אבינו שבשמים, כאילו ביקשו עם ישראל להשתוות ולהיות כאחד העמים הכפופים ונתונים לשליטה של מלך ולא לשליטה העליונה של המלך מלכי המלכים הקב"ה, שאולי השכינה של הקדושה בליבו של העם תועי הלבב או בייחוד שכינתה של המלכות של רוח הקודש בליבו של האחד הולכת ומתפוגגת לאיטה עם הימצאותו ומלוכנותו של מלך על ישראל (אחד מן העם) מלך בשר ודם שעליו אחריות של שליטה שפיטה ורודנות על העם ולא כאב המרחם והדואג לבניו, כפי שמזהיר או מסביר שמואל הנביא מה פרושו של דבר להמליך מלך על העם ישראל, ומה באמת סמכותו, שאין הוא מהווה תחליף למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.