ונהפוך הוא גם בתפילת חנה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

נכתב ב: 23:31:53  13.03.2014, כתוספת/תגובה ל: שמואל א ב

מגילת אסתר היא בסימן של היפוך – "ונהפוך הוא" (אסתר ט, א).

גם חנה בתפילתה מתארת היפוך גורלות:

שמואל א פרק ב

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.  ב אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר, כֵּאלֹהֵינוּ.  ג אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.  ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל.  ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.  ו יְהוָה, מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל.  ז יְהוָה, מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל, אַף-מְרוֹמֵם.  ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם:  כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.  ט רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ:  כִּי-לֹא בְכֹחַ, יִגְבַּר-אִישׁ.  י יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָו, עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם--יְהוָה, יָדִין אַפְסֵי-אָרֶץ; וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

 

פירוש רד"ק בעקבות תרגום יונתן מזכיר בהקשר זה את המן:

ותתפלל חנה ותאמר -
התפללה לפני ה' ונתנה לו שבח והודאה על הבן שנתן לה והתפללה לה' שיחיה ויהיה לה'.

ותרגם יונתן

וצליאת חנה ברוח נבואה ואמרת כבר שמואל ברי עתיד למיהוי נביא על ישראל וגו'.

וכן תירגם יונתן :
שירה זו על מלכי אומות העולם ועל כנסת ישראל, 

ובפסוק:  אין קדוש כה '  אמר על סנחריב מלכא דאתור אתנביאת ואמרת.
ובפסוק:  אל תרבו ,

אמר על נבוכדנצר מלכא דבבל אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  קשת גבורים חתים ,  אמר על מלכות אנטיוכוס אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  שבעים בלחם ,

על בנוהי דהמן אתנביאת ואמרת. 
ובפסוק:  ה' ממית ומחיה

עד  ה' יחתו מריביו  אמר על גמול הצדיקים בגן עדן ועל פורענות הרשעים בגיהנם. 
ובפסוק:  ה' יחתו מריביו

אמרת דין גוג ומגוג ומלכות משיחנו. 


ולפי הפשט :  
פתחה חנה בשירה זו על שלוי עולם ומתגאים ועל ענוי ארץ ושפלים, כי הקב"ה רואה הכל ומשפיל גאים ומגביה שפלים כמו שהיה הדבר עליה ועל פנינה צרתה.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=8&perek=2&mefaresh=radak

 

כלומר, את הפסוק "שבעים בלחם נשכרו" (כלומר הוצרכו לעבוד עבור לחם) הוא מפרש על המן ובניו.

היפוך הגורלות הוא, אם כך, עקרון תנ"כי חוזר. וכן נאמר:

משלי יב7: " הפוך  רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד" .

תגובות