חנה כעורכת דין

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

לפי כמה מפירושי חז"ל חנה עשתה עצמה כעורכי דינים (אף כי המשנה באבות א ח ממליצה, בהקשר אחר, שלא לעשות זאת) בתפילתה ובדבריה. היא לא רק ביקשה – או "שאלה" בלשון המקרא – אלא יצרה משא ומתן שלם, הכולל דין ודברים ארוכים ומפותלים, עם נמעניה. כך:

 

שמואל א פרק א, פסוק יא:

וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. 

 

מפרש רש"י שתי צורות של משא ומתן:

1. ה' צבאות - למה נתייחד שם זה כאן, אמרה לפניו, רבונו של עולם, שני צבאות בראת בעולמך, העליונים, לא פרים ולא רבים ולא מתים, והתחתונים, פרים ורבים ומתים, אם אני מן התחתונים, אהיה פרה ורבה ומתה, ואם אני מן העליונים, לא אמות: זו מצאתי באגדה של רבי יוסי הגלילי (פסיקתא רבתי):
2. ורבותינו דרשו במסכת (ברכות לא ב) מה שדרשו, עד הנה לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות, אלא כך אמרה לפניו, רבונו של עולם, מכל צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך ליתן לי בן אחד

 

ובברכות מתואר ביתר חריפות:

"אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ" (שמ"א א,יא). אמר רבי אלעזר: אמרה חַנָּה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! אם ראֹה – ותיענה לבקשתי – מוטב, ואם לאו, תראה שתהיה מוכרח לקיים בקשתי, שאלך ואסתתר בפני אֶלְקָנָה בעֵלִי [עם גבר אחר], וכיוון שאסתתר ישקו אותי מי סוטה לבדוק אם כשֵׁרה אני, וכשיתברר שאני אכן כשרה, אי אתה עושה תורתך פלסטר? שהרי כך נאמר בתורה על מי שנחשדה והתברר שהחשד היה בחינם: "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה,כח), ועל-ידי כך אפקד בבנים כפי שהבטחת בתורתך (ברכות לא,ב).

 

ועוד –

שמואל א פרק א, פסוק כח:

וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה.  {ס}

 

רש"י:

וגם אנכי השאלתיהו לה' - כאדם המשאיל כלי לרבו, או משאילו בנו לשמשו:

הוא שאול - אנפרוצטי"ץ בלע"ז, כלומר אין אתה רשאי לענשו, הקב"ה נעשה עליו שואל, כי השאלתיו לו, ועליו להחזירו לי.